תיק ידען

דיון בטענות דעת אמת וירון ידען

עמוד הביתמי אנחנובין ויכוח לפולמוס"דעת אמת" - פרופילחוות דעת משפטית"שיטתו" של דעת אמתמשא ומתן?ידען ואנטישמיים אחריםהנבואהארכיאולוגיהכתבי הקודשמגילת אסתרשמיטההרביארבעת המיניםטלטולדיו סת"םברית מילהשיחת חכמיםפרשנות תלמודיתמליצת השירהמשנההמוסר היהודיהעם הנבחראלימות חרדיתגויים בהלכהמעמד האשהדברי חלומותהמתים מרגישים?גופו של ה'סנפיר וקשקשתמבנה העולםכדוריות הארץפאיהקדמה לקונטרסיםקונטרס 1קונטרס 2קונטרס 3קונטרס 4קונטרס 5קונטרס 6קונטרס 7קונטרס 8קונטרס 9דילוגי אותיותפרשיות השבועפרשיות בראשיתפרשיות שמותפרשיות ויקראפרשת במדברפרשיות דבריםמכתב לרביחזקאל סותר התורהמציאות ומשלמגיה בתלמודשאלות ותשובותפורום תיק ידען

מה לדעתך השפעתו של ידען על הציבור הרחב?
 מהותית ביותר
 בינונית
 אפסית
 מי בכלל יודע מי הוא?


חדש באקדמיה ליהדות

קונטרס 6

קונטרס 6

שמח לבינו ועלזו כליותינו לראות חידוש עצום בשיטת תירוציהם שמביאים מן האנציקלופדיות וממחקרים שונים, ועוד בהסכמת פוסקים גדולים. ואתה התלמיד הנבון שים פעמיך אל הספריה הצבורית הקרובה, לך לך אל האצטבאות הגדושות וחפון מלא חפניים מן הדעת אשר בספרים הטובים שמה.

162) הרי לך השכלתו של דעת אמת, רץ לו אל הספרים וחופן לו מלא חפניו, מעתיק זעיר מכאן וזעיר מכאן, מערב בקלחת, ומגיש סלט לתפארה! אין לפניו הבנה בקורת וחקירה, אלא שאלה עקרונית: אם דברי חכמים ניתנו מסיני כלשונם עם מנגינתם וניקודם, וכן דברי החזון איש נתנו מסיני, הכל טוב ויפה. אבל אם מותר לעיין באנציקלופדיה, הרי שכל דברי הספרים המצויים על האצטבאות כולם קדש קדשים, ודוקא הם נתנו מסיני, על כן ראוי לכל תלמיד משכיל שיחפון לו מלא חפניו עד לאין קץ ובזה יביא על עצמו דעת והשכל עד בלי ירח! בא הכסיל ברוב דברים, ומדמה בנפשו שהפעם הראשונה שאדם חרדי הסתכל באנציקלופדיה, היתה בעקבות גיבובי דברים בלתי מקוריים שכאלו..

חשבוננו נחלקו בו חכמים לאמור מי הסמיכנו לקובע לוח שנה קבוע, שהרמב"ם כתב "ודבר זה הלכה למשה מסיני בזמן שאין סנהדרין קובעין ע"פ החשבון הזה שאנו מחשבים", אבל הרמב"ן בספר המצוות כתב "שרבי הלל הנשיא תיקן חשבון העיבור עד שיבא אליהו". ומה שכתב רבינו בחיי בפרשת בא שהחשבון הנמצא כיום חישבו בני ישראל מצאתם ממצרים דבריו סותרים גמרות ערוכות ורבותינו דחו דבריו.

163) הרי הראה לנו כיצד אינו יודע קרוא וכתוב בסגנון התלמודי. שמחזיק במחלוקת על לא דבר, והרמב"ן שכתב שרבי הלל הנשיא תיקן חשבון העיבור, אין הכוונה שזו תקנת חכמים דהיינו דין דרבנן, אלא שהוא תיקן והעמיד החשבון וסדרו, ומבלי להיכנס כלל לשאלה מהי הסמכות של בית דין לתקן חשבון כזה, וברור שגם להרמב"ן מועיל הדבר מן התורה, דהיינו הלכה למשה מסיני.

ודברי רבינו בחיי, אינם רק דעתו אלא מביא הדבר בשם רבינו חננאל, וכן הוא דעת רב סעדיה גאון (המובא באוצר הגאונים לר"ה), ודעת יסוד עולם, וכן דעת הסמ"ג (עשין מז) ובעל השאלתות (סי' סז' וכפי' הנצי"ב). דבריו אינם "סותרים גמרות ערוכות" אלא הם פשטות המשנה ערכין ח: ובשום מקום לא "דחו רבותינו את דעתו" שהרי הדבר אינו נוגע להלכה, ולא היה צורך להכריע בזה. על כל פנים לכל הדעות קדוש השנים ע"פ החשבון הוא מן התורה.

תקופת רב אדא [תקופה = הערכת רבע סיבוב השמש השנתי] הנזכרת ברמב"ם ובספר העיבור וחכמי ספרד [כהשלמה לאיזון תקופת שמואל], היא המצאה שהמציאו רבותינו התוכנים. שהרי אינה מוזכרת בגמרא. ולא עוד אלא שהתוספות לא ידעו ממנה, ובימיו של הרא"ש ר' אדא עדיין נשאר בצינעתו, ולפי דבריהם הרי אנו חוגגים את הפסח בחורף.

ולא עוד אלא שברכת החמה מברכים ע"פ תקופת שמואל, ובירכו בכג' ניסן, לפ"ז פסח היה בחורף! ובמשאת בנימין כתב שאין חוששין לזה כשם שפוסקים שהעולם נברא בתשרי, ולענין תקופות פוסקים שנברא בניסן, ומה עשה? תירץ קושיה בקושיה, ותשובה לבלבול אין.

164) אין אנו יכולים להכריח את ידען להאמין למסורת. אך במה הוא מנסה להכריח אותנו להכחיש את המסורת? ידוע שעניני העיבור נחשבו כסוד, ובעצם הם המושג היחידי בתלמוד שנאמר עליו שהוא "סוד". והרמב"ם כתב (הלכות קדוש החדש יא' ד') "שאלו הדרכים דרכים רחוקים ועמוקים הן, והוא סוד העיבור שהיו החכמים הגדולים יודעים אותו ואינן מוסרין אותו לכל אדם אלא לסמוכים נבונים".

אך צא ולמד הגיחוך שבטענתו, שהתוספות לא ידעו ממנה, ונשאר בצינעתו, וכן שהיו חוגגים בחורף. הפלא ופלא! לוח השנה של של התוספות היה שונה מזה של הרמב"ם וחכמי הספרדים, וכאשר ברח הרא"ש מגרמניה לספרד לא שכח גם לשנות את לוח השנה, ולהתעדכן בתקופת ר' אדא שלא ידע ממנה.. וגם חגג תמיד את הפסח בחורף, בעוד הספרדים מתענגים על מצות בשמש האביבית.. וכל המכיר את ההסטוריה יודע שאין לך בדותא גדולה מזו, ומאז מחלוקת רס"ג ובן מאיר לא היה שום ויכוח על הלוח העברי, ובכל מקום ומקום נהג על פי תקופת רב אדא. ולו היה אי מי מ"רבותינו התוכנים" מוסיף ומשנה את הלוח, לא קשה לשער איזה סערה היה מחולל סביבו. ולגופו של ענין, ראה מאמרו של המהנדס יעקב לוינגר (בכנס לתורה ומדע שע"י אוניב' בר אילן תשנח', וכן תקציר ב"דף שבועי" של האוניב' 248 תשנ"ח) שמוכיח מבחינה אסטרונומית כי הלוח שלנו נתקן בשנת 359 כסדרו, מכיון שאז היה ראש חדש ניסן בדיוק בתחלת תקופת האביב, ומשם ואילך חלו שינויים קטנים בכל שנה.

כל החשבונות המדקדקים על מולד בהר"ד וכל הכרוך ברגע תליית הלבנה והחמה בשמים, אינם אלא דברי אגדה ליישב נוסחה ברורה וקבועה שתהיה סימן לסדור הלוח בצורה קבועה ומסודרת, ואף אחד לא התיימר לחשב באמת חשבון מדעי מדוקדק המתחיל בבריאת העולם שאין לנו מושג איך וכיצד בדיוק נראתה וכיצד "נתלו" המאורות. זה דבר הברור לכל החכמים והמבינים, וכמו שכתב היעב"ץ בספרו מטפחת ספרים (פרק תשיעי): "הדבר ברור שתוספת השנים על חשבונינו מזמן היצירה לא ידחה סדר קביעותינו בשום אופן, ובהר"ד אינו כתוב בתורה ולא נזכר בתלמוד כי אינו אלא סימן בעלמא, ואם יצוייר איזה תוספת במנין השנים שלפני זמן החל חשבון מתקני החשבון עבורינו בשביל כך לא נפסד החשבון מעת שהוחל במאומה ולא יפסיד עלינו כלום". ובאמת כיוון לשונו בדיוק לתשובת גאון (שנדפסה באוצה"ג לר"ה פ"ב) שבהר"ד אינו קבלה בידינו אלא המציאוהו להקל על החשבון עיין שם. ובשו"ת מהרלב"ח (סי' קמג') מעתיק ג"כ מר' האי גאון: "מה שיסדו בהר"ד הוא ללמד לתלמידים, אבל סדר עולם אין למדין הימנו והחכמים יודעים עיקר הדבר וכל מה ששמעת חלוף זה דברים בדויים הם".

לבירור הלכתי – מדעי על הלוח הנוהג ביחס למועד הפסח, ראה: ד"ר יונה מרצבך "עלה יונה - אסופת מאמרים וכתבים" תשמ"ט. וכן פירסם מאמרים נוספים בנושא. ומדבריו גם תלמד שאין קפידא הלכתית אם חג הפסח נחוג פחות מחדש לפני תחלת תקופת החמה, שהרי זהו חדש האביב. בפרט שכאן ההיפך הוא הנכון: תקופת רב אדא שהיא קרובה למציאות קובעת שפסח נעשה בתקופת החמה, וברכת החמה שאינו אלא ענין סמלי לשבח על בריאת החמה נקבע לפי החלוקה המובנת לבני אדם הפשוטה יותר. אין זו קושיה מקורית, וכבר האריכו בזה (החתם סופר סי' נו' ומהר"ם שיק או"ח צ' שיירי כנסת הגדולה או"ח רכט' ומנחת יצחק ח"ח לד' ועוד אחרונים).

נסביר שוב את הדבר במלים אחרות: תקופת שמואל היא החלוקה הכללית של שנת חמה, והיא הבסיס. תקופת רב אדא היא תוספת לאיזון. התוספת הינה שימושית לקובעי ומתכנני הלוח, אך המון העם מכנים את התקופות על פי החלוקה הידועה, וכמו שמציין ידען עצמו שזו החלוקה היוליאנית המוכרת. גם בלוח הלועזי הוכנסו תוספות לאיזון, ואף אחד לא תמה: אם כן, רגע כניסת הסילבסטר על כל הטקסים הנעשים בו לא היה אמתי? הסבה היא משום שהראיה הפשוטה מבדילה בין חלוקה בסיסית לבין תוספות לאיזון.

וראה תשב"ץ ח"א קח' ששמואל עשה חשבון מקורב מטעמי נוחות, וכמו שנתבאר. וישנם גם דרכים אחרות: ראה בספר ברכת חמה כהלכתה עמ' קלז'. [בענין דברי הרש"ש המובאים בדעת אמת, תמהתי תמיהה רבתי איך וכיצד בא לידו ספר שאינו מתוך תכנת פרוייקט השו"ת, ולאחר העיון נחה דעתי כי מצאתיו מובא בשו"ת קול מבשר (ח"ב סי' נא') המצוי בתכנה זו]. ולעיקר תירוצו של המשאת בנימין שיש סתירה גם בזמן בריאת העולם. לא "תירץ קושיה בקושיה" [מלבד שאין זו אלא הקדמה, ובהמשך דבריו מביא תירוץ אחר עי"ש], אלא הביא דבר חשוב ונוגע מאד לעיקר הענין, שממה שאנו נוקטים באמת שהעולם נברא בתשרי, אף שאין זה מקביל לחשבונות התקופה שעושים, מבואר הדבר שכל החשבונות המגיעים לבריאת העולם אינם בירורי מציאות, שהיא כאמור בלתי אפשרית להבינה ולחשבה, אלא צורת הדברים לסימן בעלמא, וניסוחים אלו בכלל דברי אגדה, שאין בהם בכדי להקשות על ההלכה. ותשובה לבלבול מוחו של דעת אמת – אין.

אין צורך להיכנס כאן לפרטים כגון השגות על החזו"א, שמקומם בבית המדרש. רק נציין מה שכבר העירו, שקושייתו על החזו"א סי' (קלח' אות ד') לקוחה מספר "שקל הקדש" לר' חיים קנייבסקי (עמ' 98) כלשונה, לא זו בלבד שלא טרח לשנות את הלשון גם עובר בקטע הבא לדבר על הספר "שקל הקדש" כאלו רוצה להראות לכולם את חוט מחשבותיו השטחי.