תיק ידען

דיון בטענות דעת אמת וירון ידען

עמוד הביתמי אנחנובין ויכוח לפולמוס"דעת אמת" - פרופילחוות דעת משפטית"שיטתו" של דעת אמתמשא ומתן?ידען ואנטישמיים אחריםהנבואהארכיאולוגיהכתבי הקודשמגילת אסתרשמיטההרביארבעת המיניםטלטולדיו סת"םברית מילהשיחת חכמיםפרשנות תלמודיתמליצת השירהמשנההמוסר היהודיהעם הנבחראלימות חרדיתגויים בהלכהמעמד האשהדברי חלומותהמתים מרגישים?גופו של ה'סנפיר וקשקשתמבנה העולםכדוריות הארץפאיהקדמה לקונטרסיםקונטרס 1קונטרס 2קונטרס 3קונטרס 4קונטרס 5קונטרס 6קונטרס 7קונטרס 8קונטרס 9דילוגי אותיותפרשיות השבועפרשיות בראשיתפרשיות שמותפרשיות ויקראפרשת במדברפרשיות דבריםמכתב לרביחזקאל סותר התורהמציאות ומשלמגיה בתלמודשאלות ותשובותפורום תיק ידען

מה לדעתך השפעתו של ידען על הציבור הרחב?
 מהותית ביותר
 בינונית
 אפסית
 מי בכלל יודע מי הוא?


חדש באקדמיה ליהדות

קונטרס 5

קונטרס 5

והנה דע לך התלמיד שוחר דעת האמת שהבבלים הקדמונים ידעו את הממוצע הסינודי באותו דיוק מופלא ממש עוד לפני שאבי זקנו של אבי זקנו של אבי זקנו של רבן גמליאל נולד! ובידינו טבלאות הכתב של שני מרכזים תוכניים בבליים (ושמותיהם "נבו-ריאנו" ו "קידינו") אשר בהם מצינו לא רק הזמן הסינודי הממוצע אלא גם דרך חישובו וזאת 400 שנה קודם לזמנו של ר"ג.

159) במהדורה הראשונה נכתב כי שמותיהם "נוזו" ו"קירי", בזמן שאלו שמות של ערים בהם נמצאו התגליות הארכיאולוגיות. תמיד טוב לבדוק לפני שכותבים, אך אם כבר בודקים מומלץ לעשות זאת כראוי: הבבלים לא כתבו את הממוצע הסינודי אלא רק את תאריכי הליקויים. היפארכוס היוני הוא הראשון שכתב את הממוצע הסינודי.

וזאת לך לדעת שלידע את משך זמן חידושה של לבנה הוא פשוט ואין צורך להיזקק לחסדי שכינה. הנה מספיק שתדע זמנם של שני ליקוי לבנה ותחלק כל הזמן שביניהם במספר החודשים והרי לך הזמן הממוצע של חודש הסינודי וכך מדדו הבבליים והגיעו לדיוק נפלא זה. משנכבשה בבל ע"י גיסותיו של אלכסנדר עברה חוכמת התוכנה הבבלית אל היוונים והם המשיכו ושכללו בה. וכל מה שקיבל אבי אביו של רבן גמליאל, מן הבבליים והיוונים קיבל.

160) שיטה 'פשוטה' זו הינה בעייתית ביותר, שכן לא היו לבבליים אמצעים טכניים לעשות חישוב שכזה. רשימותיהם לא היו מדוייקות עד לחלקי שניות, שהרי לא היתה להם שום אפשרות למדוד זמן בצורה מדוייקת. "אין להבין כיום, כיצד נתאפשר דיוק כזה [של הבבלים במדידת משך החודש הממוצע ואורך השנה] במדידת זמנים ועמדת כוכבים בלא שימוש בשעונים ובמכשירי המדידה המדוייקים שבידינו" (אנצ"ע כרך ד' ע' 778).

קביעת ראש חדש נהגה בישראל מעולם, נזכרת כבר אצל שאול ויהונתן ("יום החודש השני" שהיו שני ימי ר"ח ש"א כ 27). ראה עוד דוגמאות בהתייחסות ל"פרשת נח" ו"פרשת בהר". לו קיבלו חכמים מהיוונים את דרכי חישוב העיבור, מדוע לא קיבלו כלל את תורותיהם בעניני צורת העולם השמש והירח?

[מה שמביא מ"הרמב"ם בישרו הרב" לדייק ממנו שקבלו ישראל דברים אלו מן היוונים, טעות. הרמב"ם כותב שבענין זה חברו היוונים חיבורים. אבל במורה נבוכים כותב מפורש כי לדעתו חכמה זו באה אל היוונים מן היהודים].

ומה שמביא מבריתא אחרת אינו קושיה על שמואל. בפרט מה שמביא מחלוקת השעה לרגעים במסכת ברכות לענין כמה רגע של כעסו של הקב"ה, מה שייכת אגדה זו לחשבונות העיבור?

ועכשיו נבוא לראיה השלישית הנכבדה מכולן. אכן הדיוק אשר בדברי רבן גמליאל הוא רק על החודש הסינודי הממוצע ולא על חודש לבנה אמיתי כלשהו. שהרי זמן כט' יב' תשצ"ג הוא זמן האמצעי ולא זמן חודש לבנה אמיתי וכמ"ש הרמב"ם הלקה"ח פ"ו ה"ג,  שהוא זמן ממוצע ופעמים יהיה חסר או יתר כדי י"ד שעות

הנה מפיו של רבן גמליאל עצמו מצינו שחודשים הרבה הלבנה פחותה (קצרה) מכט' יב' תשצ"ג (שאמר פעמים שבא בארוכה פעמים שבא בקצרה) והיאך יאמר ר"ג כך מקובלני מבית אבי אבא אין חידושה של לבנה פחותה מכט' יב' תשצ"ג!? והרי סתירה מיניה וביה.

והנראה ברור שהיה  צריך לאמר אינה פחותה מכט' יום בלבד כלומר שאין בנמצא חודש של עשרים ושמונה יום וא"א לעשות את יום כט' ראש חודש. ע"כ בעל כורחנו נאמר יב' תשצ"ג תוספת מאוחרת היא של מי שאינו מבין כלל והביא את דברי ר"ג לידי סתירה.

161) הרמב"ם לא כתב כך מעולם, וראה שם ב"מפרש" שדן בשאלותיו של דעת אמת, צירוף מקרים מדהים! ואולי לקח את הקושיה מן הבבלים..

רבן גמליאל נקט את המספר הממוצע, למרות שהיה יכול לדייק יותר, לענין העדות המוכחשת שהעידו לפניו שנראתה הלבנה לפני כט' היו דבריו מספיקים.

הרעיון שכט' יב' תשצג' הוא הוספה מאוחרת בגמרא, הינו של "נחמד ונעים" (סי' ריג', מאת ר' דוד גנז), וכבר דנו על זאת בארוכה רבים: ראה תורה שלמה כרך יג' פרק ז' כיצד סתרו הבאים אחריו את הצעתו. ומקורות חיצוניים המעידים שקבלו מחכמי ישראל חשבון זה בערך בתקופת חתימת התלמוד.

היום דידעינן מסלול הירח לכל פרטיו ודקדוקיו אפשר לחשב זמן מלואת הלבנה במדויק. והנה מחמת אי ידיעתם, אפילו בדורנו לא חישבו אלא עפ"י זמן אמצעי. ואפילו החפץ חיים  שחי בתקופה שהחשבון ידוע לכל והוא פוסק במשנה ברורה תכ"ו ס"ק י"ט בבאורו לדברי הרמ"א שאין לקדש אלא עד חצי כ"ט י"ב תשצ"ג וז"ל דקי"ל דאין חידושה של לבנה פחות מכ"ט י"ב תשצ"ג חלקי שעה עכ"ל ולא הבין שהוא המולד האמצעי ולא שייך כלל לעניין מלוא הלבנה ומתוך שטעה במציאות טעה בהלכה. 

אבל באמת אין ענין בחישוב המדוייק בזה, כי עיקר ההלכה הזו נקבעה לפי חשבון כללי.