תיק ידען

דיון בטענות דעת אמת וירון ידען

עמוד הביתמי אנחנובין ויכוח לפולמוס"דעת אמת" - פרופילחוות דעת משפטית"שיטתו" של דעת אמתמשא ומתן?ידען ואנטישמיים אחריםהנבואהארכיאולוגיהכתבי הקודשמגילת אסתרשמיטההרביארבעת המיניםטלטולדיו סת"םברית מילהשיחת חכמיםפרשנות תלמודיתמליצת השירהמשנההמוסר היהודיהעם הנבחראלימות חרדיתגויים בהלכהמעמד האשהדברי חלומותהמתים מרגישים?גופו של ה'סנפיר וקשקשתמבנה העולםכדוריות הארץפאיהקדמה לקונטרסיםקונטרס 1קונטרס 2קונטרס 3קונטרס 4קונטרס 5קונטרס 6קונטרס 7קונטרס 8קונטרס 9דילוגי אותיותפרשיות השבועפרשיות בראשיתפרשיות שמותפרשיות ויקראפרשת במדברפרשיות דבריםמכתב לרביחזקאל סותר התורהמציאות ומשלמגיה בתלמודשאלות ותשובותפורום תיק ידען

מה לדעתך השפעתו של ידען על הציבור הרחב?
 מהותית ביותר
 בינונית
 אפסית
 מי בכלל יודע מי הוא?


חדש באקדמיה ליהדות

קונטרס 3

קונטרס 3

והדברים מדהימים ומפליאים שהרי השפן והארנבת אינם מעלים גרה כלל!

הרש"ר הירש כתב  בפרושיו שהשפן והארנבת של התורה הם מין אחר מהמוכר לנו כיום. מי הם ומה הם השפן והארנבת "התורניים" מעלי הגרה? מתי נעלמו ולמה? איך קרה שנתחלפו במסורת ובידיעת חכמים? בכל אלה סתם הרש"ר ולא פירש.

ובכלל דבריו תמוהים מאד. הרי השפן והארנבת הן חיות המצויות בכל הארצות בהן חיו יהודים מקדמת דנא (לא כמו הגמל שאינו מצוי בארצות אשכנז ובכל זאת נשמרה מסורתו במדויק) והמסורת בשתי חיות אלה פשוטה להעבירה מן הרב לתלמידיו. ואיך פתאום נתחלפו החיות הללו בכל ארצות מושב היהודים, "מעלות הגרה" נעלמו ובאו החיות החדשות תחתיהן?

154) אין זו רק דעה תיאולוגית של הרש"ר הירש אלא גם דעתו של אבן שושן, במילונו, שאינו חשוד על תיאולוגיה. השאלה "מתי נעלמו ולמה" הינה מטופשת מכיון ששינויים זיאולוגים כאלו הם ענין מצוי ורגיל, ואף אחד אינו יכול לתת נימוק "מדוע נעלמו" [וכן ידוע על מין שפנים שנכחד, "החי והצומח בא"י" כרך 7 עמ' 233]. אין שום ענין במסורת על חיות אלו משום שאין בהם שום הלכה מיוחדת משאר החיות הטמאות, וגם לו היתה בהם הלכה, הרי אין זה מחייב שהיתה עליהם גם מסורת. ומלבד זאת מגלה בורות בכך שטוען כי הם חיות המצויות בארצות אשכנז, בזמן שהטיעון של א. שושן הוא שלא היו מצויים אלא בארצות המזרח. וההשואה לגמל מגוחכת.

כן, ישנן עדויות למין ארנבת מעלה גירה במזרח (אבן ספיר - ליעקב ספיר). אפשר באמת שאין מדובר כאן על מין שנכחד, אלא על תת מין, ז"א שהיו ארנבות מעלות גירה ממש, והיו ארנבות בעלות העלאת גירה חלקית, וכתוצאה של ברירה טבעית מסויימת התרבה המין שלפנינו על קודמו. בפרט: אם מינים אלו יכלו להתרבות זה מזה, זוהי סבה טובה שהמין הראוי יותר להישרדות יתרבה על חשבון חברו. העלאת גרה במובן הרגיל מצריכה מזון המתאים לכך (צומח בעל לחות גבוהה, המתכלה בשנות בצורת), ומצריכה שעות נוספות של פעילות אכילה. או יותר מכך: ישנם מצבים בהם הריבוי בין שני מינים מביא תוצר הזהה לאחד מהם בלבד. במקרה כזה, לו יצוייר שחיו שני מיני שפנים בשני איזורים מרוחקים, די בהבאת שפן אחד שאינו מעלה גירה לאיזורינו, בכדי להפוך תוך כמה מאות שנים את כל השפנים לזהים לו.

ה"שפן" שלנו קיבל את שמו אך ורק במאה ה16, כשמרטין לותר בתרגומו הגרמני לתנ"ך כינה את אחד ממיני הארנבונים המבוייתים כ"שפן". ה"שפן" שלנו הוא אחד ממיני הארנבות, ואין בנמצא כלל מין בשם שפן, מלבד בסיפורי א. א. מילן.

כמו שכבר הסברנו לעיל, כל הדיון על טעות בדבר הנראה לעיניים הוא מיותר. אין קושי לבדוק אם השפן או הארנבת מעלים גירה, ולכן גם לפני שלשת אלפי שנה אין לצפות מאף סופר או מחוקק שיטעה טעות גסה שכזו. אין לייחס שום אינטרס להמציא ענין זה כשאיננו נכון. ויש כאן עדות לפי תומה שגם כל חוקר צריך לקבלה. בפרט כשלא מוזכר בספרות חז"ל ובשאר המקורות העתיקים שום פקפוק על ידיעה זו או דיון בה, מה שמראה שהיא הובנה כידיעה ריאלית.

אם באים לברר את השאלה בדבר היסטוריותה של התורה ומהימנותה, יש לברר את הדברים בדרך הישירה והעיקרית בדבר מעמד הר סיני, ניסי יציאת מצרים, וכל המשתמע מהם, ולא לחפש דברים צדדיים וטפלים שאינם מוכיחים דבר.

אבל ההוכחה הברורה מכל היא מדברי הגמרא  עצמה (מגילה ט' ע"ב) במעשה תרגום השבעים נאמר כי כתבו "צעירת רגליים" במקום "ארנבת" משום ששם אשתו של תלמי מלך מצרים (ובירושלמי: אימו ובכ"י נמצא: אביו) "ארנבת" ופחדו מכעס המלך. והנה ידוע לנו היטב כי שם אביו של תלמי היה לגוס (LAGUS) וביונית שמה של הארנבת, עד ימינו אלה, הוא אכן לגוס (LAGOS)! וברור לכל בר בי רב כי הארנבת של ימינו היא היא הארנבת של התרגום ושל התלמוד ושל התורה.

155) אין כאן ראיה אלא שהארנבת כונתה בימיהם "לוגוס", אך יתכן ואף סביר מאד שזהו שמה של משפחה שלמה, כמקובל בעולם העתיק לכנות עשרות רבות של מינים בעלי צורה חיצונית דומה, בשם אחד.

ואת ההבל הזה לא יבושו להביא בפני תלמידיהם כתרוץ. לא רק שהפכו "הורדת גללים" ל"העלאת גרה" ועשו את המילים עצמן פלסתר אלא שלא איכפת ללמדנים אלה לבטל בשביל תירוצם את דברי גדולי הראשונים עצמם. כי זאת אמרו ענקי הראשונים על העלאת הגרה. רש"י ויקרא פרק יא' פס' ג' "מעלת גרה - מעלה ומקיאה האוכל ממעיה ומחזרת אותו לתוך פיה" כך ממש! והאבן עזרא על אותו פסוק אומר "מעלת גרה - מגזרת גרון" והרשב"ם באותו המקום "מעלה גרה - מעלה את מאכלה בגרגרת לאחר אכילתה" וכל המפרשים גדולי הראשונים כולם כך. וכי סבורים "הלמדנים" שהארנבת מטילה גללים מגרונה? איך יעיזו בשביל תרוץ הבל שלהם לבטל כל דברי הראשונים ר"ל? אלא שצדקו הראשונים בתיאור האמת המציאותית של העלאת הגרה ודייקו בדברם. והארנבת איננה מעלה גרה כי איננה מעלה האוכל ממעיה דרך גרונה לתוך פיה כפי שפרש"י וכל הראשונים.

156) נעשה לפתע קנאי לכבוד הראשונים, ובמקומות רבים נטו האחרונים מדברי הראשונים לפי הצורך. בפרט שהראשונים לא התייחסו אלא להסבר ענין העלאת גרה הרגיל והידוע. כך או כך, בודאי אין כאן הוכחה נגד דברי התורה.

הכנוי "הורדת גללים" של ידען, הוא מוטעה, יש כאן "העלאת גללים" [גם הגירה שבגרון יורדת לפני שהיא עולה..]. וגללים אלו הם בבחינת גירה, שכן יש בהם חלקים שעדיין לא נתעכלו.

ענין העלאת מזון בלתי מעוכל מתוך הגללים כבר פורסם בבמות שונות, ונציין כאן בקיצור: השפן הקדמון (ROCK RABBIT), המצוי בעיקר בספרד, וכן הארנבת, מצויינים בתופעת אכילת הגללים (COPROPHAGY). וזיאולוגים רבים קבעו כי תופעה זו זהה במהותה להעלאת הגירה! (אנציקלופדיה בריטניקה ערךMAMMALS MAJOR MAMMAL ORDERS- LAGOMORPHA- NATURAL HISTORY . "הפיסיולוגיה של בע"ח", שמידט - נלסון, הוצ' ספרית הפועלים 1967. עמ' 19 והלאה. ובלועזית מאת מחברים אלו:

 1997 K. Schmidt - Nilson, Animal Physiology  5-th Edition, Cambridge university press.   p 149 ). חומר רב בנושא במאמרו של הרב יעקב סגל על 'דעת אמת'.

תכונות נוספות של מעלי גירה מוצאים בכל משפחת הארנבונים: מבנה הגולגולת כשל מעלי גירה, והנעת לסת תחתונה מימין לשמאל – לעיסה של מעלי גירה (י. אהרוני, זכרונות זיאולוג עברי, ספר שני תשו', עמ' 206-7). המעי העיור ממוקם בתחלת המעיים, בשונה משאר בעלי החיים, והתכווצותו יכולה להעלות שוב את המזון הבלתי מעוכל (שמידט נלסון, שם). עדיין לא הוכח בצורה ברורה שהארנבת אינה מעלה גירה, וזוהי רק הערכה מקובלת בקרב חלק מן החוקרים. מבנה העיכול של השפן לעומת זאת לא נחקר כלל, וישנן עדויות כי הוא מעלה גירה ("שפן הסלעים", ד"ר א. מלצר ומנחם ליבנה, עמ' 60).

הדעה כי העלאת גירה הנזכרת בתורה אינה העלאת גירה מושלמת כמו אצל הבקר, אינה של בעל "שרידי אש", אלא כבר נאמרה ע"י רש"ר הירש, רד"צ הופמן, וכן דעת קאסוטו.

כדי לתמוך עוד יתדותינו נסיים בפרשת הנחש, זה מתעתע בנו עוד מזמן הבריאה ואף הצליח להערים על חז"ל (בבכורות דף ח ע"א) שאמרו שזמן הריונו של נחש שבע שנים. נאמר "ארור  אתה  מכל הבהמה ומכל חית השדה" ופירשו חז"ל כשם שהבהמה (החמור) זמן עיבורה פי שבע מן החיה (חתול וי"א כלב) כך הנחש פי שבע מן הבהמה. החמור זמן עיבורו שנה מכאן שהנחש עיבורו שבע שנים.

הנחשים המשריצים זמן עיבורם הוא עד שנה אחת ולרוב שלושה חדשים. כל ספר לימוד של כיתה ג' מכיל עובדות מציאותיות אלה במפורט.

157) וכאן נעוצה הבעיה, שידען אינו קורא יותר מאשר ספרי לימוד לכתה ג', וכבר התפרסם שישנם מיני נחשים המשריצים לשבע שנים (באנציקלופדיה הנ"ל שבקונטרס 1 כתב שראוי לכל דורש אמת לעיין בה.. כרך ה' עמ' 30), והכוונה כאן למקסימום.