תיק ידען

דיון בטענות דעת אמת וירון ידען

עמוד הביתמי אנחנובין ויכוח לפולמוס"דעת אמת" - פרופילחוות דעת משפטית"שיטתו" של דעת אמתמשא ומתן?ידען ואנטישמיים אחריםהנבואהארכיאולוגיהכתבי הקודשמגילת אסתרשמיטההרביארבעת המיניםטלטולדיו סת"םברית מילהשיחת חכמיםפרשנות תלמודיתמליצת השירהמשנההמוסר היהודיהעם הנבחראלימות חרדיתגויים בהלכהמעמד האשהדברי חלומותהמתים מרגישים?גופו של ה'סנפיר וקשקשתמבנה העולםכדוריות הארץפאיהקדמה לקונטרסיםקונטרס 1קונטרס 2קונטרס 3קונטרס 4קונטרס 5קונטרס 6קונטרס 7קונטרס 8קונטרס 9דילוגי אותיותפרשיות השבועפרשיות בראשיתפרשיות שמותפרשיות ויקראפרשת במדברפרשיות דבריםמכתב לרביחזקאל סותר התורהמציאות ומשלמגיה בתלמודשאלות ותשובותפורום תיק ידען

מה לדעתך השפעתו של ידען על הציבור הרחב?
 מהותית ביותר
 בינונית
 אפסית
 מי בכלל יודע מי הוא?


חדש באקדמיה ליהדות

כדוריות הארץ

ביאור בידיעת חז"ל בדבר כדוריות הארץ

שייך למאמר הקודם, ומנסה למצוא בדברי פוסקים קדומים אם ידעו מגילוי יבשת אמריקה וכיוצא בזה, דברים שלא העלה איש על דעתו.

מביא מחגיגה יב. אדם הראשון מסוף העולם ועד סופו היה, ופרש"י כשהיה שוכב רגליו למזרח וראשו למערב. הרי שהארץ שטוחה.

142) ומנין לו זה, ואין הכוונה אלא ליבשה שלו יצוייר שהיה שוכב עליה היו רגליו מגיעות לצד אחד וראשו לצד שני, וגם זה אינו אלא מליצה לשבר את האוזן, כי אף אדם לא היה פתי לחשוב שבאמת אדם הראשון היה גבוה אלפי קילומטרים, אבל התחבא בין העצים בגן עדן, וכיסה את גופו בעלי תאנה, אכל תפוח, ודיבר עם נחש, וכן היה ראשו מחוץ לאטמוספירה.. כמו שכבר כתבו היד רמה (בסנהדרין לח:) והתשב"ץ (במגן אבות) ובמכתב מאליהו (ח"ב עמ' 137) ומהר"ל (בבאר הגולה ו') שאין זו ידיעה אנתרופולוגית.

143) משיג על בעל המאור שכתב שישראל הוא באמצע הישוב בין מזרח למערב, "כמה טעויות טעה בעל המאור. ירושלים אינה המרכז בין המזרח למערב. והצד שכנגד ירושלים אינו תהומות אלא יבשות וים. (אבל דע לך שמדברים המוזרים האלו של בעל מאור למדו רבותינו מהיכן מתחיל היום ההלכתי, המכונה קו התאריך, ועין חזון איש אורח חיים קונטרס יח' שעות שהאריך בדברי בעל המאור)". אבל באמת ישראל היא נקודת החיבור בין אסיה לאפריקה ואירופה, ואין הכוונה לאמצע קילומטרי מדוייק, החלק שמול ירושלים הוא דוקא תהומות, כשהכוונה בתהומות הוא ים עמוק מאד [כלשונו של בעל המאור: "היא הנקראת טבור הים או לב הים או תהומות"]. אמנם בעל המאור לא ידע מקיומה של יבשת אמריקה, אך הערכתו הגיאוגרפית לצורת כדור הארץ רלבנטית לענין שבו הוא עוסק.

ובמה שמדמה כי למדו רבותינו מהיכן מתחיל היום ההלכתי מתוך ידיעות גיאוגרפיות של בעל המאור, מראה שלא הבין כלל מהו קו התאריך. אין הנדון גיאוגרפי אלא הלכתי, ולמדו מדעתו של בעל המאור כיצד להכריע בשאלה ההלכתית של קו התאריך [שהרי מירושלים מזרחה השעון הולך ומקדים לתחלת היום, ומערבה הולך ומאחר לסוף היום. ובעל כרחנו חייבים לקבוע נקודה שהעובר בה יפסיד או ירויח יום שלם. אלא שנחלקו אם לקבוע נקודה זו בסוף הישוב או על פי אמצע גיאוגרפי].

ולסיום נביא את הערכתו לחתם סופר: "ואנו נביא לך כאן את דברי החתם סופר.. הוא מאלה המלמדים את תלמידיהם דברים "נאותים" ללא בדיקה ועיון אמיתיים אלא יושבים בבית המדרש ודנים מדברי חז"ל ומסברתם על מבנה העולם. זאת יעשו במקום לפתוח ספרי מדע וללמוד מהם לבל יכשילו את תלמידיהם בדבר טעות".

144) ובכדי להמחיש את דבריו הנובעים מהיכרות אישית עם החתם סופר, נצטט לדוגמא קטע מכתביו של החתם סופר: "ראש השלפוחיות המונח על המקור מגיע עד כנגד פתח החדר כידוע למתחיל קצת בניתוח וכמבואר בציורי ספריהם.. כל זה כתבו תוס' לפי הבנתם.. הכל לפי שכלם אבל אחר בקשת המחילה מרבותינו הקדושים לא צדקו דבריהם בזה כי האמת עם הרמב"ם כאשר יעיד הניסיון עפ"י חכמי וספרי הניתוח אשר לפנינו מספרי בני ישראל.. ויש לפני עוד ספרים מדויקים מרופאים מומחים אשר לא מבני ישראל המה בכמה וכמה ציורים כולם יעידון ויגידון כהרמב"ם ז"ל ומיני' לא ניזוע גם שאלתי רופאים וכך אמרו לי". (שו"ת חתם סופר יו"ד קסז') הרי לנו חכם היושב בבית המדרש ואינו טורח לבדוק דבר. ולעומתו חוקר דגול המתמצא היטב בטבען של חכמים ויודע לחלק ציונים איש איש כדרגתו!

ובעיקר מה ששם ללעג את החתם סופר המביא את תיאוריית "ארבעת היסודות", נציין כאן שאף שסגנונה מסורבל בעינינו, יש לה מקום גם כיום, סטיבן הוקינג כותב: "אריסטו האמין כי כל החומר ביקום מורכב מארבעה יסודות בסיסיים: אדמה אויר אש ומים. על היסודות האלו פעלו שני כחות: כח הכובד נטיייתם של האדמה והמים לשקוע, וכח העילוי, נטייתם של האויר והאש לעלות גם כיום, עדיין משתמשים בחלוקה זו של תכולת היקום לחומר ולכחות" (קיצור תולדות הזמן עמ' 67). כן ראה ויקיפדיה: "יש המוצאים הקבלה לארבעת היסודות במדע המודרני בהגדרת היש, בשלושת מצבי הצבירה של החומר: מוצק (אדמה), נוזל (מים), גז (אוויר) ובאנרגיה (אש) שמעבירה את החומר ממצב צבירה אחד לשני". (מתוך ויקיפדיה, ערך ארבעת היסודות).