תיק ידען

דיון בטענות דעת אמת וירון ידען

עמוד הביתמי אנחנובין ויכוח לפולמוס"דעת אמת" - פרופילחוות דעת משפטית"שיטתו" של דעת אמתמשא ומתן?ידען ואנטישמיים אחריםהנבואהארכיאולוגיהכתבי הקודשמגילת אסתרשמיטההרביארבעת המיניםטלטולדיו סת"םברית מילהשיחת חכמיםפרשנות תלמודיתמליצת השירהמשנההמוסר היהודיהעם הנבחראלימות חרדיתגויים בהלכהמעמד האשהדברי חלומותהמתים מרגישים?גופו של ה'סנפיר וקשקשתמבנה העולםכדוריות הארץפאיהקדמה לקונטרסיםקונטרס 1קונטרס 2קונטרס 3קונטרס 4קונטרס 5קונטרס 6קונטרס 7קונטרס 8קונטרס 9דילוגי אותיותפרשיות השבועפרשיות בראשיתפרשיות שמותפרשיות ויקראפרשת במדברפרשיות דבריםמכתב לרביחזקאל סותר התורהמציאות ומשלמגיה בתלמודשאלות ותשובותפורום תיק ידען

מה לדעתך השפעתו של ידען על הציבור הרחב?
 מהותית ביותר
 בינונית
 אפסית
 מי בכלל יודע מי הוא?


חדש באקדמיה ליהדות

גופו של ה'

גופו של ה'

בברכות ו: כי הקב"ה מניח תפילין וכו'. הרמב"ם כתב כי המאמין בגשמות האל הוא מין, והראב"ד השיג "ולמה קרא לזה מין, וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה לפי מה שראו במקראות ויותר ממה שראו בדברי האגדות המשבשות את הדעות", הרי לך עדות הראב"ד שחכמים הגדולים בתורה יותר מן הרמב"ם חשבו שלאלהים יש גוף והוא בעל תמונה (כלאמר נתפס החושים) (?). הנה על הרמב"ם נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה" ומי גדול וטוב ממנו"? תנאים ואמוראים. אכן", כפי שראינו במשנה ובגמרא החזיקו בגשמות האל.

120) הרי לך הגיון וכללי היסק מופלאים, הלא על הרמב"ם נאמר "ממשה עד משה וכו'" לפיכך בודאי שהראב"ד התכוין ב"גדולים וטובים" לתנאים! [שבעצם גם הם היו בין משה למשה] אף שהראב"ד עצמו מסביר שטעו בכך מתוך.. עיון באגדות התלמוד ששיבשו את דעתם בזה. ובכלל היכן מצאנו במשניות דברים הקשורים לגשמות האל?

האל הוא בעל תמונה (כלומר נתפס בחושים) (!), אך גם זו טעות: בעל תמונה הוא בעל צורה, ואין זה מחייב שתמונה זו נתפסת בחושים.

ואף יותר מזה הרמב"ם מודה שממש אנס את הכתובים על מנת להתאימם לתפיסתו נגד גשמות האלהים, וכך כתב במורה הנבוכים חלק ב' כה': אין הכתובים המורים על חדוש העולם יותר מן הכתובים המורים על היות השם גשם, ולא שערי הפירוש סתומים בפנינו.. אבל היה אפשר לנו לפרשם כמו שעשינו בהרחקת הגשמות.. כמו שפירשנו הכתובים והרחקנו היותו ית' גשם.

וזאת צריך אתה לדעת שכל אלה הנקראים מינים לכולם יש מקרא מפורש חוץ מהגשמת האלהים ולא מצא הרמב"ם לעצמו לא מקרא ולא תנא דמסייע בענין זה ולא רק שאינו מפורש בתורה ואינו שנוי בנביאים ולא משולש בתלמוד אלא שהכתובים מורים בדיוק ההיפך וכמו שהעיר הראב"ד.

121) אך לאחר העיון, ידען הוא האונס הסדרתי, שאנס את הרמב"ם לומר מה שלא אמר ולא עלה על דעתו, הרמב"ם עוסק בסוגיית קדמות העולם, ומעיר כי שני האפשרויות שוות בפירוש הפסוקים בזה, כשם שבסוגית הגשמות שני הצדדים שוים. אין הכתובים מורים לכאן יותר מאשר לכאן.

והראב"ד לא העיד כי הכתובים מורים בדיוק להיפך מדברי הרמב"ם, אלא שהיו אנשים שטעו מכח הכתובים. וזו באמת טעות פרימיטיבית ומוזרה לקחת את הביטוי "היתה יד ה'" כאלו באמת המדובר באבר ששמו יד, או "וחרה אף ה'" שהמדובר באף כאיבר, וכשאמרו חרטומי מצרים "אצבע אלהים היא" היתה כונתם לאגודלו של אלהים דווקא.. למרות שרבים בעבר טעו בזה מתוך תמימות, עם ההתקדמות נדחו פרשנויות מגוחכות אלו, ולשם מה להפוך את קערת ההיסטוריה על פיה ולנסות לחזור לטעויות העבר?

ואילו בדברי חז"ל ישנו ענין נוסף, כי כבר נתבאר במדרשים בהרבה מקומות שענין הנבואה והדברים הכרוכים בה או הדומים לה הוא גם ע"י חזון, שהרואה רואה צורות שונות, ולפעמים יכול לראות גם כביכול את האלהים דרך צורות שונות, אבל כמובן הוא אינו רואה באמת את האלהים, זהו רק חזון סמלי. כשם שאלהים דיבר למשה מתוך הסנה, הוא יכול להראות חזון לאדם מתוך צורות שונות ומשונות. ומשפטים הקשורים לדברים אלו נזכרים בחז"ל. יש מפרשים כך גם את הגמרא שהקב"ה מניח תפילין, וישנם עוד פירושים רבים, כמו כל חידה שמקורה בתרבות עשירה ואמנותית.

אך מה שמבקש ידען תנא דמסייע להסרת הגשמות ולא מצא, וכן מספר לנו כי הרמב"ם לא מצא לעצמו לא מקרא ולא תנא דמסייע. יעיין נא בספר דברים ד טו "ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר ה' אליכם בחורב מתוך האש", וכמובן אין הכוונה שיש לה' תמונה אלא שהוא התחבא מאחורי עץ על הר חורב, יישמר לנפשו החושב כך. וכן שם פסוק יב "קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול"! וגם הרמב"ם מזכיר מקרא זה כמובן בח"א פ"ג ובהלכות יסודי התורה פ"א ה"ח [והביא שם עוד שני מקראות, וכן שאונקלוס כבר פירש מקראות אלו בדרך שמציע הרמב"ם[1]].

הרי מצא גם מצא הרמב"ם תנא דמסייע, רק שידען לא טרח לקרוא דבריו מתחלה, וכעת רוצה ידען להמציא לו גם תנא דמנדנד ומחפש למצוא פגם בכל דבר. כשהתנהגותו מזכירה לנו את הנודניק הידוע מן המעשיה, כשהטריד את דודו בשאלות רבות, ולאחר כל תשובה ארוכה ומנומקת, האזין בקשב רב, ושאל: אך אולי אפשר הפוך? וכאשר השיבו לו על טענה זו באריכות ובהסברים מלאים, שאל: אך אולי עכשיו אפשר הפוך? כך גם ידען, לו היה מוצא אחד המפרשים הדבק בגשמות האל, היה לועג לו, וכאשר הרמב"ם שולל אמונה זו ישאל: אולי באמת כן הוא, וכאשר ישיג הראב"ד על הרמב"ם שהיו כאלו שטעו במדרשות, ישאל אולי באמת הראב"ד מתכוין שזו כוונת המדרשות והמקראות? וכאשר יתברר שאין זו כוונת המקראות שוב ישאל: אבל אולי חכמים הבינו כן? וחוזר חלילה..

בע"ז מג. נאסר לעשות צורת אדם דכתיב לא תעשון אתי לא תעשון אותי. דהיינו שלה' יש צורת אדם.

ודינים אלו סותרים את הגמרא ביבמות מט: שישעיה אמר שראה את ה' אף שכתוב בתורה לא יראני האדם וחי, משום שהנביאים נסתכלו באספקלריה שאינה מאירה. ופרש"י הנביאים כסבורים לראות ולא ראו, אבל משה נסתכל באספקלריה המאירה וידע שלא ראהו בפניו, הרי כולם ראו והשאלה איזה חלקים ראו.

וקשה לפי גמרא זו כי גם שור אריה ונשר לא ייאסרו בעשייה שהרי הנביאים נסתכלו רק דרך זכוכית שאינה נקיה..

122) ומה נאמר על שטחיות שכזו כשעוסקים ביסודות האמונה הישראלית. ידען מצדו יכול שלא להאמין בנבואה ובכל הכרוך בה, אך אינו יכול לדרוש מהמאמין בנבואה, לדון בה שכזו קלות ראש וחוסר רצון להבין דברים עמוקים, שגם אלו שהכחישו את מקורן האלהי עמדו נפעמים מולם. הנביאים לא קמו בבוקר ושכתבו נאומים בתוספת "כה אמר ה'", הם היו נופלים על פניהם ומזדעזעים ורואים חזיונות נוראים ומבהילים בהם שמעו דיבורים וראו מחזות וסמלים שונים, כפי שמתואר בכל ספרי הנביאים, אלו הן העובדות, הקודמות לאמונה בקשר למקורן של חזונות הנביאים (ראה תגובה 111).

משה שהגיע למקסימום היכולת של האדם לתפוס את רצון האלוהים, הבין שבדרגתו אין משמעות לראיה, שכן הוא יותר קרוב לתפיסת הרצון האלהי, שבצורתו הנעלה ביותר אינו אלא רצון אלהי פשוט. אך הנביאים האחרונים שראו בחלומות וחזונות, לא דברו עם האלהים "פה אל פה", והם שראו צורות אלו, כפי שהודיעו בספריהם. וכיון שדרגת ראייתם היתה סמלית ורחוקה מן המציאות האמתית, יכלו לראות גם דמות המדברת אליהם כאלו היא האלהים עצמו, שהרי הכל אינו אלא חזון, ודמות זו היה לה צורת אדם כמוזכר במדרשות [ראה רמ"א בתורת העולה ח"א פי"ד שהאריך במקורות ובביאורם. ועיקר הענין הוא שהמערכת הנראית לנביאים היתה קבועה מה שמלמד שאין אלו דברי חלומות הנתונים לאין סוף אפשרויות]. משום שדמות זו היא הנאצלת מכל הדמויות שאדם יכול להשיג, וכמובן ככתוב בצלם אלהים עשה את האדם.

והקושיה האחרונה, אינה מובנת מיניה וביה, שהרי דמות אדם גם אסורה אע"פ שהיא דרך אספקלריה שאינה מאירה, ומה שונים שור ונשר מן האדם. וכמובן שאין סתירה במה שנראה באספקלריה שאינה מאירה לכך שצריך לכבד סמל זה ואין לעשותו לצרכי חולין.

אך בא וראה, שהרמב"ן אף מגשים את הגהינום ואת גן עדן.

123) ומובן שזהו פשוטו של מקרא, וכך מפרשים גם חוקרי המקרא, שעל כל פנים לפי הספור, מדובר במעשה שאירע לבני אדם על האדמה, שאכלו מעץ שצמח בגן כל שהוא.

ואת הגהינום לא הגשים הרמב"ן כמקום בעולם הזה, כפי שמציג ידען, אלא מצביע על כך שחכמים האריכו בפרטיו ובתיאורים ומזה לומד שבודאי ישנו עונש שכזה הנקרא גהינום, ואין הנפש אובדת.

124) פלפל בענין אין מלאכי השרת מכירין לשון ארמי, ובהעתיקו דברי הגמרא בסוטה לג' [שטוען שנעלם מהרא"ש, אע"פ שהרא"ש באותו הסימן תחלת הסוגיא שם מביא גמרא זו] השמיט התירוץ הראשון, שכן מסתדר עם דברי הרא"ש, ואפשר שחושבו לעיקר, וגם התי' השני אינו ראיה ברורה נגדו, שעכ"פ מוכח מגבריאל שאין הלשונות מגונים בעיניו.

ונסיים במליצה שחותם בה גם דעת אמת, [ונעתיק אותה כפי השיבוש ששיבשה שגם כך אפשר לקראה] "בהדי כבשני דרחמנא למה לך"?



[1]כן ראה באנצ"מ ערך הגשמה: "דברי הנביא "ומה דמות תערכו לו" (ישעיה מ יח) או "כי לא מחשבותי מחשבותיכם" (שם נה ח) הרי דמיון מובהק בהם לדבריו של כבסינופאנוס האומר על האל "שאינו דומה לבני אדם לא בדמותו ולא במחשבתו".. מקצת חוקרי זמננו מצאו רעיון זה במה שכתוב בדברים ד יב ואילך, ובדברי הנביא (ישעיה לא ג) ראו מקצתם סימן לתפיסה רוחנית של האלהים. אך דבר זה שאין במקרא שום הקבלה לספורי אומות העולם.. סימנים הם להבדל מוחלט בין תפיסת האלהים הרשמית של דת ישראל לבין התפיסה שבסביבתו", אכן, זהו כחו של אונס הכתובים!



פירוש דברי המורה
bba822, 17/07/10 - 22:22
מה שכתבתם גבי הרמב"ם במו"נ שכוונתו שהכתובים גבי הגשמות שקולים וכן לגבי קדמות העולם הכתובים שקולים- ז"א שכוונתו  היא שאין יותר פסוקים שמשמע מהם קדמות העולם מאשר הגשמ ת האל - כלומר כמו שבקדמות העולם יש הרבה מקראות שמשמע שהעולם נברא כך גם בגשמות האל ודבר זה לא מנע ממני להרחיק גשמ ות האל כך גם אם היה נראה לי שהעולם קדמון הייתי יכול לפרש אחרת את הפסוקים שמשמע לא כן [ולא שהפסוקים שוים בעניין אלא שהפסוקים בעניין קדמות העולם שויים לגשמיות האל ] ודו"ק