תיק ידען

דיון בטענות דעת אמת וירון ידען

עמוד הביתמי אנחנובין ויכוח לפולמוס"דעת אמת" - פרופילחוות דעת משפטית"שיטתו" של דעת אמתמשא ומתן?ידען ואנטישמיים אחריםהנבואהארכיאולוגיהכתבי הקודשמגילת אסתרשמיטההרביארבעת המיניםטלטולדיו סת"םברית מילהשיחת חכמיםפרשנות תלמודיתמליצת השירהמשנההמוסר היהודיהעם הנבחראלימות חרדיתגויים בהלכהמעמד האשהדברי חלומותהמתים מרגישים?גופו של ה'סנפיר וקשקשתמבנה העולםכדוריות הארץפאיהקדמה לקונטרסיםקונטרס 1קונטרס 2קונטרס 3קונטרס 4קונטרס 5קונטרס 6קונטרס 7קונטרס 8קונטרס 9דילוגי אותיותפרשיות השבועפרשיות בראשיתפרשיות שמותפרשיות ויקראפרשת במדברפרשיות דבריםמכתב לרביחזקאל סותר התורהמציאות ומשלמגיה בתלמודשאלות ותשובותפורום תיק ידען

מה לדעתך השפעתו של ידען על הציבור הרחב?
 מהותית ביותר
 בינונית
 אפסית
 מי בכלל יודע מי הוא?


חדש באקדמיה ליהדות

דברי חלומות

על ידיעת החכמים בעניני חלומות ופתרונן

 

111) מאמר זה גדוש במקורות שונים, ולאחר העיון מסתבר כי כל המקורות נלקחו ממאמר של האדמו"ר מקלויזינבורג בספרו דברי יציב סימנים: קכא' קכב', [ספר זה מצוי, כמובן, בתכנת פרוייקט השו"ת של בר אילן]. בעוד ה'דברי יציב' מנסה לסדר את המקורות כולן בצורה הגיונית, הלך ידען ונטל את הקושיות, עירבן זה בזה וסירסן, ומסקנתו: "במאמר זה נציג לפניך התלמיד מבקש האמת את דברי רבותינו בעניני החלומות נראה היטב כי כל מה שנאמר רק מדעתם הוא וגחמתם, כיצד סותרין עצמם ואומרים דבר היפוכו וגם היפוך היפוכו. בעיניך תראה איך כל ענין פשרי החלומות ו"אמיתותן" הבל הוא. אין להבין כלום על החלומות ופשרן מדברי רבותינו.. (מביא מדברי הזהר שיעקב חלם חלום של נבואה אבל הסתפק אם הוא נבואה אמתית, וכיצד חז"ל הבדילו בין חלום נבואה לחלום סתם?) ..חז"ל כדרכם של כל התיאולוגים אינם בוחלים לומר דברים אף אם אינם מבינים בהם".

ידען שכידוע נרתע רתיעה עמוקה מלעסוק בנושאים שאינו מבין בהם, הוא כמובן 'מבין' גדול בעניני חלומות, ובפרט בנבואה, שלפי כל הפרשנויות והמחקרים למיניהם היא תופעה בעלת עומקים שאין אנו יכולים לרדת להבנתה בדורותינו, לכן הוא קובע בפשטות ומתוך ידיעה ברורה שאין אפשרות להבדיל בין חלום סתם לבין חלום של נבואה.

ראה למשל בספרו של פרופ' י. קויפמן תולדות האמונה הישראלית (ח"ב עמ' 512) "הנבואה הישראלית מעורה.. בתופעות בלתי רגילות לא נורמליות של חיי הנפש. היא כרוכה במתח מיוחד של הכחות הנפשיים, בסגולה לחזות חזיונות ולראות מראות יום ומראות לילה, באכסטזה, בשגיון-שגעון "מנטי" במובנו של אפלטון.. מתח פנימי בלתי רגיל מוציא את הנביא ממצב נפשו הנורמלי, משקיע אותו בנבכי חוויות מוגברות, מפעיל את רוחו ואת גופו הפעלה מוגברת, לא נורמלית. הנביא, שהרוח תקף אותו, מרגיש את עצמו נפעל על ידי כח חיצוני מכריח.. במצב זה יש שהוא רץ ריצה בלתי נורמלית.. נופל על פניו, האכסטזה מביאה לפעמים את הנביא לידי שיתוק ואלמות, חרדה ו"תרדמה" נופלת עליו, מראה פניו משתנה מכאובים תוקפים אותו, כחו לא יעמוד בו ונשמה לא תישאר בקרבו, קול רעש עולה באזניו, הוא מרגיש את עצמו נישא ברוח ועובר ממקום למקום, ואחרי ההתקפה האכסטטית הוא חולה ונדהם". כה אמר קויפמן שלא האמין במקורה האלהי של הנבואה.

גם החלומות אינם עוד דמיונות בעלמא כפי שתפסו אותם בראשית המאה ה19. עם הופעת 'אינטרפרטציות של חלומות' לפרויד[1] למדו גם האתאיסטים, כי תופעות שכאלו אי אפשר לפטור ב'הבלים'. המערכות הנפשיות והפסיכולוגיות של האדם הם מן המעמקים שהמדע איננו מסוגל להגיע אליהם בשלימות, פרויד רחרח בפתחי התת הכרה והלא מודע, אך לא הגיע לנתונים ממשיים, ובנה לו בעיקר תיאוריות הבנויות על דמיון ומגדלים פורחים. לדבר אחד מודים הכל: העומקים המצויים בנפש אינם סתם גוזמאות והפלגות, אלא מבנים מסודרים מדהימים שאלפי ספרים לא יוכלו לכסות את דפוסי פעולתם[2].

כשם שחז"ל חלקו בין חלומות שעל ידי שד ועל ידי מלאך, יצר רע ויצר טוב, ומערכת מושגים של 'ישויות'[3]. כך פרויד מחלק את מבנה הנפש ל'אגו' ו'איד' 'סופר אגו אידיאל' ו'סופר אגו מצפוני'. ההבדל בזה בין התרבויות הקדומות למודרניות הוא בעיקר בעולם המושגים, במקום לדבר על 'יצר' או 'רוח רעה' מדובר במושגים מודרנים של 'איד' ו'סופר אגו', כשלפעמים מתוארים קרבות והתגוששויות בין ה'מודע' ל'תת מודע'..[4] גם מי שההגדרות המודרניות יותר קרובות לליבו, יודה שאחת הפסגות הגבוהות במצבי הנפש אליה יכולה התרבות המודרנית להביא את האדם היא: לצחוק בעת צפיה בתכנית בידור טלויזיונית.. התרבויות הקדומות הגיעו למצבים נפשיים יוצאי דופן, שבימינו, גם בהודו אין למצוא דוגמתם. ההיפנוזה היא רק אחת הדוגמאות המראות כיצד מנגנוני הנפש אינם רק מעבדי נתונים, אלא מערכות מסובכות בעלות יכולות מפליאות. וכיום גם הצבור המשכיל יודע כי אמצעים פסיכולוגיים שונים שמקורם במזרח, גם אם אין בכחם לגרום לאדם לרחף, יש בכחם להשפיע רבות על אישויותו והרגשתו של האדם המשתתף בהם. אם אדם מסויים הצליח לגרום למחו לזכור אלפי ספרות רציפות מתוך קריאה שלהם פעם אחת [ספר השיאים של גינס] הדבר מלמד כי נפש האדם הינה מערכת הניתנת להפעלה - כאשר יודעים את סודותיה.

ואם נשוב לענין החלומות והעתידות, אי אפשר מבלי לצרף את החוליה השלישית – המזל. מלומדים הבחינו כבר כי ה'מזל' איננו ה'גורל', הגורל הוא קביעת עליון, והמזל הוא חלק ממערכת הטבע. המזל טמון ונעוץ באופיו של האדם ובתנאים בהם נולד וגדל, ז"א שמי שיוכל למפות את כל המערכת הסבוכה של נפש האדם יוכל לגזור מכך גם אי אלו נתונים בהקשר לעתידו, שכמובן גם הם לא יהיו וודאיים אבל יהיו סבירים בהחלט [וגם חכמים אמרו במקומות רבים כי המזל נתון לשינויים]. החלומות מלמדים את האדם רבות על מזלו - ז"א על הצפון בנפשו מה שמשליך גם על עתידו. כל אדם החי בחברה רואה שישנם טיפוסים שהם בבחינת 'לא יצלח' וישנם שהם 'מוצלחים' ותמיד מסתדרים. זוהי אבחנה גסה, אך החודר מעט למעבה הנפש יוכל להבחין אבחנות דקות יותר, ואם הינו מקצועי בתחום יוכל על ידי חלומותיו של האדם להבין את הכיוון אליו נוטים חייו. הבטוי "נבואות שחורות מגשימות את עצמם" הוא כמובן מוגזם, אך ביחס למצב נפשי של אדם הוא סגולה בדוקה, הרגשה פנימית של חוסר הצלחה גוררת עמה חוסר הצלחה נוסף, וכך הלאה באבחנות דקות ועמוקות הרבה יותר.

חבל להאריך כאן עוד בדברי הגות, וכמעט שכחנו שאנו עוסקים כאן בהתייחסות לדברי פולמוס שטחיים, הקובלים על חז"ל כי אינם בוחלים לדבר בנושאים שאינם מבינים בהם.. וכך, מבלי להבין מילה וחצי מילה בכוונת חז"ל או בתכונות הנפש כפי שמקובל לראותן כיום, ערך ידען לפנינו סלט מכל המקורות שמצא בספר "דברי יציב", במגמה להציג את הדברים כסותרים. אך מכיון שאין זו משנה סדורה שנאמרה ע"י אדם אחד או נערכה בצורה מסויימת, אלא ליקוטי מאמרים ממקומות שונים וזמנים שונים, ייתכן באמת שישנם מושגים חופפים בשמות שונים, או להיפך שמות חופפים למושגים שונים, אין אנו מצפים מידען שיעמיק וינסה להסביר את הדברים. וגם אנו לא נעשה זאת כאן, שהרי על כל מאמר מדברי חז"ל ניתן לכתוב חיבור מיוחד. רק נתייחס בקצור לטעויות בולטות:

חז"ל מבחינים בין חלום ע"י מלאך כלומר חלום אמיתי שיתקיים, לבין חלום ע"י שד שאינו מתקיים ועליו אמר הכתוב וחלומות השוא ידברו אך ישנה הוכחה מן הזהר לא כך! שהרי בזהר כתוב שכשיעקב חלם את חלומו המפורסם, לא היה בטוח שחלום זה הוא אכן שמיימי ויתקיים. פשיטא שאם אבותינו הקדושים לא ידעו להבדיל בין חלום אלהים לבין חלום שדים, חכמי התלמוד ודאי שאינם יכולים.

112) קשה לעמוד על דרך הסקת המסקנות, מכך שיעקב חלם חלום שלא היתה לו דרך לדעת בצורה ברורה אם הוא באמת שמיימי. מסיק ידען שאין אפשרות להבדיל בין מיני החלומות. אך האמנם יעקב לא ידע להבדיל בין חלום לנבואה? והוא עצמו מספר לנשותיו כי בא אליו אלהים במראות הלילה וציווהו ללכת לכנען, וכך עשה, וכן עוד בבראשית מו'. וגם אם במקרה של חלום הסולם היה זה חלום שיש מקום להסתפק בו [זוהי דעת הזהר המנוגדת לדעת חז"ל והיא באמת תמוהה], אין זה אומר שלא ייתכן חלום שברור לצופה בו שהוא נבואי.

עיקר הרעיון שהאדם יכול לדעת איזה סוג חלום חלם, הוא דבר מוחשי ביותר, לפעמים אדם מתעורר וזוכר את חלומו כמין אפיזודה מוזרה או מעניינת, ולפעמים הוא מתעורר שטוף זיעה, רועד מפחד, ומתקשה לעכל כי באמת לא היה זה אלא חלום.

בברכות נה: כל החלומות הולכין אחרי הפה. כאן ממש מבטלים רבותינו את כל החלומות כבעלי מסר של אמת וקובעים שהחלום "מתגשם" על פי פתרונו, ואיך יקבלו דבר זה הדורשים אל ה"אמת החלומית"? הסר דאגה מלבך. רבותינו המפרשים כבר יעשו הכל כדי להעמיד את דברי רבותינו הקדומים.

113) עד שהוא נזקק למפרשים בכדי ליישב את ה'קושיות', מן הראוי היה שינסה לכל הפחות לנתח את המאמר, מהי משמעותו ומה התכוין אומרו. האם באמת כוונת חכמים כי כל מה שיאמר כל אדם על החלום כ'פתרון' יתגשם, מדוע היו צריכים ללכת לפותרי חלומות, ולא בקשו מבת זוגם שתפתור אותו ב'החלום מורה שתמצא מטמון זהב היום אחר הצהריים'? ומה כל האריכות שהאריכו בפתרון חלומות? ברור שכוונתם בזה דוקא בפתרון על פי דרכים מסויימים של פתרון חלומות. ז"א לפעמים פותר החלומות המבין בנפש האדם ויודע על איזה כחות, מאויים, הגבלות, טראומות, משקעים, וכדו' מספר החלום[5], יכול לכוין את האדם לשני כיוונים. וייתכן שבהרבה מקרים אין שני אפשרויות, אך במקרה ויש שני אפשרויות, תלוי הדבר ברצונו של פותר החלומות.

בכדי להגשים את הדברים ניתן כאן דוגמא גסה: סוחר חלם שהוא מנסה להשקיע את כספו בסחורה מסויימת ומפסיד, בסחורה שניה ומפסיד, הנה הוא רואה השקעה טובה מאד מולו, אך מתעורר לפני שהספיק לגעת בה. ברצותו יאמר הפותר לחולם: 'החלום מראה כי לא תמצא שום השקעה בטוחה ותמשיך לחפש ללא הצלחה'. וברצותו יסביר לו יותר: 'עליך לחפש השקעה בתחום חדש בו לא עסקת עד עכשיו ובאחת ההשקעות הראשונות שלך תצליח, היא מחכה לך מעבר לכמה כשלונות קטנים' [אך באם תמשיך לעסוק רוב הזמן במחשבה שאינך מוצא השקעה באמת לא תמצא].

"אין גבול לכל מה שניתן להרכיב על גבו של חלום. הנה נביא לך דוגמא איך רבותינו מתפלפלים מדעתם על חלומות: הרואה פיל בחלום פלאות נעשו לו, והתניא כל מיני חיות יפין לחלום חוץ מין הפיל.. לא קשיא הא דמסרג הא דלא מסרג, פרש"י שיש לו אוכף על גביו. וכאן קושיה גדולה: מה הדין ברואה פילים בחלומו, מקצתם עם אוכף ומקצתם ללא אוכף? ואין סוף להבלים.

113) אכן, אין סוף להבלים, קושיה שכזו ניתן לשאול על כל דבר שייאמר בנושאי חלומות, אם יאמרו שלחלום על הירח הוא סימן יפה, ועל דינוזאור הוא סימן רע, נשאל: מה הדין בדינוזאור המקפץ על גבי הירח? וכך הלאה. וגם אם הפסיכולוג המלומד יאמר שחלום על אם ילמד על תסביך אלקטרה, וחלום על בת דודה ילמד על תסביך אחר, מה הדין בחלום המשלב את שתיהן? אם באמת הדברים סותרים, הרי שאין ולא יהיה כזה חלום..

בקשר ליחוס המשמעות לאוכף, זהו עיקר גדול הבא מתוך הבחנה דקה: גם לפרטים בחלום ישנה משמעות, ואף משמעות מרובה, כפי שהעלו המחקרים במאה האחרונה. אין מתפקידינו לעסוק בהסברה של תורה זו שלא הגענו להבנתה כל צרכינו, אך לדוגמא אפשר להמחיש: ייתכן כי פיל בעל אוכף מורה על שאיפה לרכב על פיל, כמעשה היוונים. ופיל ללא אוכף אינו אלא סמל של האדם הקטן המתבונן בחיה גדולה ועצומה ממנו. האוכף הקטן מסמל רבות, וגם בספרו של פרויד ניתן למצוא הבחנות לגבי פרטים קטנים בחלומות.

"האבן עזרא כתב בפשטות כל החלומות הולכים אחר הפה דברי יחיד הם, כלומר פשוט אינם נכונים".

114) ומה נאמר על 'הבנת הנקרא' שכזו? וגם אין זה חדוש האבן עזרא אלא מבואר בחז"ל שהוא באמת מחלוקת: במדרש רבה לבראשית (ט' ח') אמר רבי יוחנן הכל הולך אחר הפה.. אמר רבי אבהו דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין. כי באמת נחלקו החכמים עד כמה יש להתייחס לחלומות.

הרי לפניך דיבור אחד מרבותינו המראה שאין לחלום משמעות אמת כלל ושאין צריך להתייחס אליו ברצינות כי אינו בא אלא מהרהורי לבו של האדם, ברכות נה: אמר רבי יונתן אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו, והוכיח זאת רבא שהרי לא מראים לאדם לא דקל מזהב ולא פיל המשתחל בחור המחט. ומכאן קשה על הרואה אוז בחלום או הבא עליו בחלום מדוע אין אומרים שבא מהרהורי לבו.

115) קשה להבין מה מצא בדוגמא זו דוקא, והגמרא מלאה בדוגמאות ודיונים ארוכים על חלומות, והיה לו לומר: אם הכל הרהורי הלב אין שום משמעות לשום חלום. אך ברור שכל זה הוא כשבאמת אדם הרהר בדבר, אבל היודע שלא הרהר באווזים ובכל אופן חלם עליהם יכול לייחס לחלומו משמעות.

וגם רבי אבהו עצמו נקט לשון "אין מראין לאדם", הרי שהחלום הוא כביכול מגיע ע"י ישות נפרדת. אבל באמת אין כוונתו אלא על העצמים הנראים לאדם בחלום, שבאופן נורמלי אדם איננו רואה אלא עצמים שהוא מכיר אותם ודמותם מרחפת אצלו בתת ההכרה, אך אין זה שולל את האפשרות לתוכן בעצם החלום ונטייתו הכללית, כאשר אדם במצב תבוסתני הוא יכול לראות בחלום כיצד עץ נופל עליו ורומס אותו, אך הוא לא יראה בחלום כיצד דקל מזהב רומס אותו, וכך הלאה.

ואי אפשר להבין כיצד מפרש ידען את דברי רבא המסביר מאמר זה, שהחלומות כולם שקר ואינם אמת, והלא רבא בעצמו מספר יותר מעשרה מקרים של חלומות שחלם וכיצד נפתרו והתגשמו, ומאריך לדון בנושאים אלו, שם באותה סוגיא? וברור שאין הכוונה אלא שהחלום מוגבל להכרה הנורמלית, שהוא כלל נכון ואמתי.

ברכות נח. כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים.. כיון שכך אין פלא שהדברים מתבלבלים והולכים, בא וראה עד היכן מגיע האבסורד: נדרים ח. נידוהו בחלום צריך התרה, נידהו בחלום והתירו לו אין ההתרה כלום שא"א לחלום בלא דברים בטלים.

ועדיין שערי בלבול לא ננעלו, מה יש בידינו? חלומות מלאך אמת וחלומות שד שקר, כל החלומות שקר (והם מהרהורי לב), כל חלום חלקו אמת וחלקו שקר, ועכשיו חלומות שאולי הם אמת ואולי הם שקר ואינם נחשבים: סנהדרין ל. אדם החולם על מעות מסויימות שהם של מעשר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין.

ואנו גם נראה איך דור הולך ודור בא והיחס לחלומות משתנה, ברכות לא: התירו לאדם לישב בתענית בשבת אם ראה חלום רע משום הסכנה שמראים לו מן השמים, וכמו שכתב בשו"ת חתם סופר ח"א סימן קסח' שתענית חלום נחשב כסכנת נפשות. ואף שהראבי"ה כתב שאנו שאין בקיאין בחלומות אין מתענים, ודוקא הקדמונים שידעו איזה חלום אמתי הוא. תמוה הוא, שאפילו יעקב אבינו לא הבדיל בין החלומות!

116) בכל כחו מתאמץ ידען בכדי ליצור חוסר סדר, אך לנו קשה להבין את כוונתו, ומה הוא חפץ להראות ברוב דברים ובמיעוט הבנה. הכלל של כשם שאי אפשר לבר בלא תבן וכו', הוא כלל גדול ועיקרי בפתרון חלומות, שיש לחלום תוכן ומסר מרכזי שהוא עיקר החוייה שבחלום ובו יש להתמקד, אבל בהכרח ישנם גם פרטים טפלים הנובעים מעצם מציאותו של כח הדמיון. כאשר הנפש מתמקדת בחלום על אדם מסויים, הוא בהכרח נראה נעול נעליים ולבוש במכנסיים, הדגם של הנעליים או הצבע של המכנסיים הוא אקראי כפי יצירת הדמיון וכדו', אין המדובר בחלום ש'חציו אמת וחציו שקר', בדיוק כמו המשל שהביאו חכמים על ה'תבן' המעורב ב'בר' - כמות קטנה של קשים שמתערבת בהכרח עם החיטה. כך הוא לגבי כל חלום וחלום שיש בו איזה פרט טפל שאינו שייך לעיקר החלום. וכן הוא בדיוק ענין ההתרה שבנידוי, אפשר שהוא תגובה טבעית של אדם המרגיש מנודה, שהוא מדמיין שזיכו אותו והתירו לו. ובאמת אפשר אולי שגם כל הנדוי הוא דמיון, וההתרה היא מן הספק.

שערי בלבול אכן לא ננעלו, וידען נכנס בהם בקומה זקופה. בשום מקום לא נאמר ש"כל החלומות שקר", גם לא נאמר ש"חלקו אמת וחלקו שקר". המשפט "חלומות שאולי הם אמת ואולי הם שקר" בהקשר לחולם על מעות שהם מעשר, הוא בלתי קריא, לא נאמר שם שאולי הם אמת, אלא שדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין בקשר לבירור דברים חיצוניים שאינם נוגעים לאדם עצמו, ואם יחלום אדם בלילה שכל הכסף הנמצא אצל חברו שייך לו האם יוכל לקחת ממנו את הכסף על סמך החלום? בדיוק כך אי אפשר לקבוע על כסף שהוא מעשר ע"פ חלום.

כן לא הבין את דברי החתם סופר, וחשב שהחת"ס רוצה לומר שמכיון שחלם חלום רע יש בדבר סכנת נפשות שיתגשם חלומו, ואין זו הכוונה, שהרי אפילו חלם שנשברה רגלו, גם הוא בגדר חלום רע. ושבירת הרגל עצמה אינה מוגדרת כסכנת נפשות. וגם לא התירו לעשות שום אסור תורה בשל חלום רע, כגון לצום בפסח ולא לאכול מצה. הסכנה היא בדאגתו של האדם, מכיון שבתקופתם היו אנשים לוקחים את החלומות ברצינות יתירה, אדם שחולם חלום רע ודואג ממנו יכול להגיע לטירוף הדעת. דור הולך ודור בא ולא נותר לנו אלא לחזור ל'קושיה' מיעקב אבינו ולדוש בה שוב ושוב..



[1]פרויד הוכיח בעיקר את החוקיות שבחלומות, וכן הוסיף תיאוריות רבות לפיענוחן. ד"ר מיכה אנקורי (פסיכולוג אנליטי) אומר על כך: "פרויד היה פורץ הדרך. בגאוניות בלתי מוסברת הוא יצר קשר בין הבנת הנפש להבנת החלום. בדיעבד אנחנו יכולים לומר היום, שפרויד הצטרף למסורת ארוכה של תרבויות קמאיות שראו בחלום מסר עמוק ומשמעותי ביותר.. לפרויד היה צורך עמוק לחסות בצילו של המדע. בעיקרו של דבר הוא ראה בחלום תוצאה סיבתית של הדחקה, אולם הוא לא התעלם מכך, שעולם החלום מגוון ועשיר ביותר ואף כתב מאמר על חלומות נבואיים" (צבי ינאי – החיפוש האינסופי – שיחות עם מדענים הוצ' עם עובד עמ' 94-95). "יש לנו דיווחים גם על עתיד שנחזה בחלומות והתקיים" (שם עמ' 101).

[2]"ה'עצמי' כמו כל מושג מופשט אחר בפסיכואנליזה – הבלתי מודע, האני, מנגנון ההגנה, וכו' אינו אלא מה שמוסכם עלינו להגדירו.. ההנחה היא ששדה המחקר של הפסיכואנליזה –נפש האדם על אופני התנהגותו המודעים והבלתי מודעים – הוא כה נרחב עד כי אין בנמצא אף זוית ראיה ממנה ניתן לצפות במלא הקיפן של התופעות". (מתוך מאמרו של פרופ' פנחס נוי "מהו ה'עצמי' של פסיכולוגית ה'עצמי'?". שיחות, כרך ט' חוברת מס' 3. יוני 1995).

[3]במאמרו של פרופ' נוי בו אנו פוגשים בין השאר את "העצמי הקוהסיבי", "העצמי החווייתי", "העצמי המושגי", ואפילו תוכניות אותם רוקם ה'עצמי': "תוכנית היעוד הפסיכולוגי של העצמי הגרעיני".. הוא מתאר מעט מהחלוקות השונות: "אסכולות שונות בפילוסופיה ובפסיכולוגיה ניסו להתמודד עם בעיה זו ולהציע נוסחאות שונות לתיאור ולהסבר בפיצול בפעילות הנפשית.. ג'ון לוק ניסה להציע קוי חלוקה מוגדרים בין 'תחושה' ו'השתקפות'.. במשך שלש מאות השנים שחלפו מאז הוצעו מספר מודלים נוספים.. שטרבה הציע להבדיל בין ה'אני המתנסה' ל'אני המתבונן', טולמין סבר שהחלוקה נוגעת ליכולת האנושית לדבר ולפעול באופן מקביל, ובלום הציע לחלק גם בין 'אני המתבונן אובייקטיבית' ו'אני או עצמי החווה סובייקטיבית'.. נראה לי שכל המאמץ בן מאות השנים להתוות את קוי החלוקה הקבועים הוא אך פועל יוצא של האמונה עתיקת היומין באחדות הנפש/העצמי/הפעילות המוחית.. נראה לי שהספק שהתעורר בעשור האחרון לגבי עצם האמונה באחדותו של העצמי יאפשר גם לנו לחדול מלחפש קוי חלוקה שכנראה לא קיימים כלל.. המימצאים החדשים של הנוירויפיסיולוגיה הוכיחו שכל המיספירה של המוח מסוגלת להגיב ולפעול בצורה אוטונומית.. ואפילו לקיים מערכת נפרדת של כוונות ציפיות ותקוות.. המסקנה הבלתי נמנעת היא.. שמרכזי המוח השונים שומרים על היכולת לקיים פעילות קוגנטיבית נפרדת. יש מצבים בהם מוקד הפעילות מוסט מדי פעם ממרכז אחד למשנהו, כאשר כל מרכז בתורו משתלט על מרכזי הארגון האחרים, ויש מצבים בהם מתקיימת פעילות מקבילה בד בבד לאורך שנים או יותר ערוצי ארגון". מעתה הדיבור על "שני יצרים" איננו מופקע כלל!

[4]מתוך המאמר הנ"ל: "פרויד תיאר את מנגנוני ההגנה בצורה מאנישה כאילו היה זה 'צנזור' המוצב בשערי המודע ובוחן בקפידה כל פרט מידע להתיר לו את הכניסה, ואם כן – באיזה צורה או תחפושת. בשנים האחרונות ניסו הוגים רבים להתפטר מדימוי בלתי מדעי זה ולהציע כל מיני ניסוחים חילופיים אך כנראה ללא הצלחה רבה. במאמרי "שיחות אודות האנתרופומורפיזם" גרסתי שהגישה המאנישה המתיחסת ל'בלתי מודע' 'מנגנוני ההגנה' או /מנגנוני האני' כאלו היה איזה גורם X בעל הגיון אוטונומי משלו גורם המעבד אינפורמציה שוקל ומקבל החלטות היא כה מרכזית לפסיכואנליזה עד כי לא ייתכן כלל הסבר חילופי".

[5]"הדוגמא הטובה ביותר לפעילות קוגנטיבית מבוזרת היא החלום, יש שחלקים שונים של העצמי מופיעים בו כאלו היו אלה אנשים שונים (בהתאם לטענתו של פרויד שכל הגיבורים המופיעים בחלום הם למעשה צדדים שונים של החולם עצמו).. לעתים אפילו מתקבל הרושם כאלו החולם עצמו מפוצל למספר חולמים כי יש הוא חש כאלו הוא עומד מחוץ לחלום ומשקיף על החולם או שהוא מנסה להעיר את עצמו ובאמצע החלום במאמץ לנטוש את זירת החלום. ההנחה שלי היא שמאחר שפעילות החלום היא בעיקרה פעילות של עיבוד האינפורמציה החדשה ושילובה עם האינפורמציה הטמונה בזכרון מכבר" (מתוך המאמר הנ"ל).