תיק ידען

דיון בטענות דעת אמת וירון ידען

עמוד הביתמי אנחנובין ויכוח לפולמוס"דעת אמת" - פרופילחוות דעת משפטית"שיטתו" של דעת אמתמשא ומתן?ידען ואנטישמיים אחריםהנבואהארכיאולוגיהכתבי הקודשמגילת אסתרשמיטההרביארבעת המיניםטלטולדיו סת"םברית מילהשיחת חכמיםפרשנות תלמודיתמליצת השירהמשנההמוסר היהודיהעם הנבחראלימות חרדיתגויים בהלכהמעמד האשהדברי חלומותהמתים מרגישים?גופו של ה'סנפיר וקשקשתמבנה העולםכדוריות הארץפאיהקדמה לקונטרסיםקונטרס 1קונטרס 2קונטרס 3קונטרס 4קונטרס 5קונטרס 6קונטרס 7קונטרס 8קונטרס 9דילוגי אותיותפרשיות השבועפרשיות בראשיתפרשיות שמותפרשיות ויקראפרשת במדברפרשיות דבריםמכתב לרביחזקאל סותר התורהמציאות ומשלמגיה בתלמודשאלות ותשובותפורום תיק ידען

מה לדעתך השפעתו של ידען על הציבור הרחב?
 מהותית ביותר
 בינונית
 אפסית
 מי בכלל יודע מי הוא?


חדש באקדמיה ליהדות

ברית מילה

ברית מילה דעת ההלכה

"בשבועות האחרונים אנו עדים לויכוח ציבורי נוקב בענין ברית המילה. נתבקשנו גם אנו להביע דעתנו בענין זה מן ההיבט ההלכתי ואנו עושים זאת כאן בקצרה.

ברית המילה היא מצוה דתית בדיוק כמו שמירת שבת כשרות המזון וטהרת המשפחה. מבחינה הלכתית אין לברית המילה שום קשר לתועלת רפואית כזאת או אחרת, כשם שאין לשום מצוה אחרת צידוק של תועלת. גדולי הפוסקים מדגישים את חובת שמירת המצוות ללא שום תועלת מעשית או תמורה, אחרת הרי אין בקיום המצוה רצון "נקי" “לעבוד את אלהים אלא פשוט רצון להשיג תועלת.

יתר על כן התלמוד מבהיר באופן חד משמעי שברית המילה בהחלט מהוה סיכון רפואי! במסכת גטין נז: עליך הורגנו כל היום זו מילה, ופרש"י שלפעמים מת.

ועוד: על פי הדין ההלכתי מבוגר שלא נימול בקטנותו מסיבה כל שהיא חייב לעשות ברית מילה. לאחר שהוא מתרפא מפציעת ברית המילה הוא חייב לברך ברכת הגומל להודות שניצול מן הסכנה, את ברכת הגומל מברך רק מי שהיה בסכנת מוות. כלומר, ברית המילה מוגדרת בהלכה כסכנת מוות".

65) אחר שסוף סוף 'נתבקש' ידען על ידי עצמו להביע דעה הלכתית, היינו מצפים כי לפחות יעיין קצת בספרי ההלכה בכדי לשוות לדבריו אופי הלכתי. ולא רק שלא בדק וטעה את כל מספר הטעויות האפשרי, גם כתב כהרגלו בשטחיות מפעימה ובחוסר הבנה מינימלית של הדברים.

ראשית הוא שולל את האפשרות של נתינת טעם למצוות המילה, שהיא "דתית בדיוק כמו מצוות שבת", בזמן שידוע שכל גדולי מפרשי התורה המסורתיים נתנו בצורה מסודרת טעמים לכל מצוות התורה, וגם למצוות המילה. די להזכיר כאן רק את הרמב"ם, הרמב"ן, וספר החינוך. ואפילו חכמינו בעצמם נתנו בתלמוד טעם למצוות מילה ביום השמיני דוקא, משום שהיולדת טמאה שבעת ימים, וראוי להמתין עם שמחת המילה לשמחת היולדת המותרת לבעלה. טעמים אלו ודומיהם אינם "קיום המצוות לשם תועלת" אלא קיום דברי אלהים כפי שהם גם אם אין מבינים אותם, אבל בודאי שמותר לנו לחשוב שאלהים כיוון לתועלתינו ולטובתינו, כמו שכתוב בתורה פעמים רבות ["לשמור את מצוות ה' ואת חקיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך" דברים י יג].

"גדולי הפוסקים" המדגישים וכו', לא היו ולא נבראו, והקטע הזה לקוח מספרו של ה'פוסק' ישעיהו ליבוביץ כמעט כלשונו.

אך כיצד ניתן להתעלם מהראיה החותכת: התלמוד מבהיר בהחלט שהמילה מהוה סיכון רפואי ואף סכנת מוות! ומה זה שייך לטעמים הרפואיים של ברית מילה, אם נאמר למשל [מבלי להיכנס כלל לנכונות הקביעה מבחינה רפואית או דתית] כי אחד מטעמי המילה הוא מניעת כמה מיני סרטן ומחלות שונות שאינן מצויות אצל נימולים (אנצ"ע ערך מילה עמ' 194, וכן במדרש רבה פרשה מו' מסופר על יוונים שלקו בגידול כל שהוא באבר המין, וניצלו ע"י מילה). האם סברא זו נסתרת בכך שהמילה הינה סיכון רפואי? הלא למניעת או לריפוי מחלות רבות אנו עושים ניתוחים שיש בהם סיכון רפואי, גם השתלת כליה הינה סיכון רפואי, האם יש ללמוד מכך שפעולה זו אינה מוסיפה לבריאות האדם, או שלא משתלם ליטול סיכון מסויים בכדי למנוע מחלות הרות אסון?

מלבד האיולת שבטיעון זה, ישנו כאן גם חוסר ידיעה בתלמוד ובהלכה. אין כוונת הדרשה "כי עליך הורגנו כל היום - זו מילה", ופירוש רש"י: "שפעמים מת", שמוות מחמת ברית מילה הוא סיכון ריאלי ושכיח. לא צויינה כאן אלא דוגמא למסירות נפש שמצוות מילה יכולה להביא למוות באם יעשה המוהל אי אלו טעויות, בדיוק כמו שאר הדוגמאות שם בגמרא, כגון מצוות שיש עליהם גזרות, בשעת הגזרה ישראל נהרגים עליהם, אך אין זה אומר שלעולם מצוות אלו הורגות. והעיקר הוא המציאות: אימתי נשמע לאחרונה ילד שמת מחמת שנימול? אף שבודאי - מעולם לא פורסם בספרות או בתקשורת על מקרה שכזה, וגם אם יימצא אירוע שכזה הרי הוא אירוע בודד מתוך מליוני אזרחים בישראל [ויהודים בעולם] שרובם המכריע נימולו ברוך ה' והם חיים וקיימים.

וברורה דעת ההלכה שבמילה אין שום סכנה, שהלא הלכה פסוקה היא שאם מתעורר חשש סכנה במילה אסור למול, כגון: תינוק שמתו אחיו מחמת מילה אין מלים אותו ואפילו עד סוף ימיו, שמא ישנה בעיה תורשתית בקרישת דם ההופכת את המילה למסוכנת. וכן תינוק החולה בצהבת אין מלים אותו. ואין אומרים שמילה הינה מצוה שצריכים בשבילה לסכן את חיי התינוק.

בפרט הסיום כי "על פי הדין ההלכתי" הנימול צריך לברך הגומל, הינו כה ברור בעיניו של הידען עד שלא טרח להביא מקור לדבריו, כאלו הדבר מפורש בשלחן ערוך לפחות. אנו לעומת זאת מצאנו בפוסקים אחרת: בשו"ת ציץ אליעזר חלק יט' סימן נג' נשאל בנידון זה, והשיב שאם נכנס על ידי הברית למצב המבואר בשלחן ערוך שצריך לברך, אזי צריך לברך. ובאמת אין בדבריו חידוש, כי בשלחן ערוך אורח חיים (סימן ריט') נתפרש דין ברכת הגומל, ההגדרה היא: חולי ששכב מחמתו במטה שלשה ימים, באופן נורמלי ברית מילה אינה מצריכה שכיבה של שלשה ימים, אפילו אם נערכה ללא הרדמה. ובכל מקרה לא נאמרה שום הלכה מיוחדת בברית מילה, אלא הפניה לשלחן ערוך דיני הגומל. ואם באמת אירע לאדם שמחמת המילה הוצרך לשכב שלשה ימים הרי הוא צריך לברך, אך דבר שכזה יכול להיגרם גם מחמת בציעת הפת בסעודת שבת אם חתך לעצמו את האצבע.

וקביעה זו שברית מילה הינה סכנה רפואית הינה מטופשת ומעוותת, המראה חוסר הבנה גם ברפואה. ונצרף כאן דוגמא מתוך ספר "משנה הלכות" (חלק יב' סימן קעב') הדן בסיכון שבברית מילה: "הבאתי מכתב עדות מרופא מומחה ראש מחלקת הבית חולים בבוסטון על ענינים אלו, והעיד לי בכתב שתינוק ירוק כזה, אם היו הרופאים צריכים לעשות לו ניתוח רציני, לא היו עושים עד שיבריא ויחזור כאחד הילדים, כי יש לחוש לשטף דם ועוד סיבוכים, אלא שהם חושבין מילה לניתוח לא רציני ולכן מקילין בזה, אבל הרי חז"ל חשבו מצות מילה לניתוח רציני ביותר עד שאמרו עליו כי עליך הורגנו כל היום זה מצוה מילה ולכן אין להקל בזה". [ואף שחשבו זה כמובן לניתוח רציני, אין זה אומר שהמדובר בסכנת מוות, כמובן לכל עוסק בזה, וראה למשל בשו'ת היכל יצחק (אבן העזר ח"א סי' ח') עליך הורגנו כל היום הרי זה בדרך הפלגה כידוע"].

במיוחד בולטת אי הידיעה ש"את ברכת הגומל מברך רק מי שהיה בסכנת מוות", בזמן שמסקנת המשנה ברורה (סימן ריט' ס"ק כח') לא כן, אלא כל חולי שנפל מחמתו למטה שלשה ימים יברך



ברית "מילה" [=תיבה]
bba822, 13/07/10 - 18:28
אתם מרבים מאוד בדקודקי עניות על דבר ירון ידען, אבל כאן בנקודה של סכנה שהקשתם וכי בגלל  שזה סכנה זה אומר שזה לא מועיל רפואית? אני חושב שגם טעיתם..  כוונתו כך: חוץ מן העניין של רפואה [שלפי דבריו לא ראוי לדוש בו] יש חסרון במילה בדבר דומה הקשור לבריאות האדם והוא הסכנה שבעצם המילה ,  וכדי שיהיה המאמר יפה ומתובל בד"ת הביא אסמכתא מחז"ל וגם כדי להראות שחז"ל לפחות ראו בזה קצת שכיחות - אך כמובן לא שכיחות כזאת שגובלת בגדר ספק פיקוח נפש-  האם ברית מילה מועילה במציאות? מצווה לברר הוא הביא מן הרמב"ם שהמילה מחלישה את הזקפה ואת התאווה לנשים - וכן ידוע לי [ללא אחריות] - ממה ששמעתי מאנשים [או בשם אנשים]  שעברו מילה בגיל מאוחר שהדבר גרם להם לחולשה בזיקפה ולהורדת ההנאה באורגזמה