תיק ידען

דיון בטענות דעת אמת וירון ידען

עמוד הביתמי אנחנובין ויכוח לפולמוס"דעת אמת" - פרופילחוות דעת משפטית"שיטתו" של דעת אמתמשא ומתן?ידען ואנטישמיים אחריםהנבואהארכיאולוגיהכתבי הקודשמגילת אסתרשמיטההרביארבעת המיניםטלטולדיו סת"םברית מילהשיחת חכמיםפרשנות תלמודיתמליצת השירהמשנההמוסר היהודיהעם הנבחראלימות חרדיתגויים בהלכהמעמד האשהדברי חלומותהמתים מרגישים?גופו של ה'סנפיר וקשקשתמבנה העולםכדוריות הארץפאיהקדמה לקונטרסיםקונטרס 1קונטרס 2קונטרס 3קונטרס 4קונטרס 5קונטרס 6קונטרס 7קונטרס 8קונטרס 9דילוגי אותיותפרשיות השבועפרשיות בראשיתפרשיות שמותפרשיות ויקראפרשת במדברפרשיות דבריםמכתב לרביחזקאל סותר התורהמציאות ומשלמגיה בתלמודשאלות ותשובותפורום תיק ידען

מה לדעתך השפעתו של ידען על הציבור הרחב?
 מהותית ביותר
 בינונית
 אפסית
 מי בכלל יודע מי הוא?


חדש באקדמיה ליהדות

דיו סת"ם

דיו של ספר תורה

מאריך אריכות אין קץ בהעתקת מקורות מתוך מאמרו של ד"ר ניראל בסיני תשנד'. וכולם לא באו אלא למטרה אחת, להראות שיש מחלוקת בהלכה למשה מסיני, בניגוד לדברי הרמב"ם שאין מחלוקת בהלכה למשה מסיני.

62) כמה חוסר ידיעה יש באריכות רבה כל כך, בנושא שכבר דברו עליו רבים, ולא היה צריך לטרוח מכיון שכל התלמוד מלא במחלוקות השייכות לדברים שהם הלכה למשה מסיני. ונעתיק כאן שוב את לשון הרמב"ם: "הדינין שנאמר בהם הלכה למשה מסיני.. לא מצאנו לעולם שחקרו בהן סברות או הביאו עליהן ראיות אלא לקחום מפי משה כמו שציוה אותו הקב"ה.. כותבין ספר תורה בדיו.. אבל מי שיחשוב שהדינין שנחלקים בהם כמו כן מקובלים מפי משה וחושבים שנפלה המחלוקת מדרך טעות.. והוא דברי מי שאין לו שכל ואין בידו עיקרים ופוגם באנשים אשר נתקבלו מהם המצוות, וכל זה שוא ובטל".

מגמתו של הרמב"ם בקטע זה ברורה מתוך דבריו החריפים, הוא בא לשלול דברי 'מי שיחשוב' שכל הדינים שנחלקים בהם בגמרא הם טעויות בהעברה של הלכות עתיקות 'ולא כן הוא' כל הפלפולים והויכוחים בגמרא הם מסברא ומהוכחות, [בניגוד להלכה למשה מסיני ש'לא חקרו בהם סברות ולא הביאו עליהם ראיות'] על כן אינם הלכות למשה מסיני, אלא נדונים שונים שהתעוררו במשך הדורות. זה עיקר כוונת דברי הרמב"ם.

אמנם ניתן היה לכאורה לדייק מדברי הרמב"ם כי בהלכה למשה מסיני לא נחלקו, אך בודאי אי אפשר לקבוע כלל כי כל מה ששייך להלכה למשה מסיני לא יחלקו בו, שהרי בכל הלכה ובכל דין ישנם פרטים שאפשר להתווכח עליהם, ואפילו בימינו ניתן לעורר מחלוקת הקשורה בדין שהוא הלכה למשה מסיני' כשם שהתווכחו רש"י ור"ת בעניני דיו, האם הרמב"ם יכול לתת 'תעודת ביטוח' נצחית לכל ההלכות למשה מסיני שלא יהיה בהם מחלוקת?

ובאמת לא היתה כוונתו שלא באו שום מחלוקות בנושאים אלו, אלא שעיקר ההלכה אין סבה שתפול בה מחלוקת, כגון "כותבין ספר תורה בדיו", מעולם לא אמר אדם שאין כותבין ספר תורה בדיו, רק נחלקו על דברים מסויימים אם גם הם בגדר 'דיו' או לאו, וויכוחים אלו לא ניתן למנוע, וגם הרמב"ם לא התכוין להוציאם מן הכלל, רק לברר שכל הויכוחים בעיקרי ההלכות בתלמוד אינם טעויות בהעברה, אלא דברים התלויים בסברא וראיה שכל אחד הגיע למסקנה שונה. ולכן יש לראות את המחלוקות כתופעה טבעית ולא כבלבול של מסורות.

ואילו ידען מעתיק כסומא בארובה, דברים ללא מקורות, ומנסה להשיג בהם על הקדמונים: "הדיו שהשתמשו בו סופרי ישראל עד המאה השניה היה דיו פחמני" - האם נשאר ספר תורה אחד ממנו ניתן ללמוד באיזה דיו השתמשו? ייתכן שלאגרות ולספרים כדוגמת המגלות הגנוזות השתמשו בדיו הנח ביותר, אך מנין לנו מה נחשב כדיו לענין הלכות כתיבת ספר תורה? לד"ר ניר אל פתרונים. ולידען נושא כליו השומר לו אמונים.

רבה בר בר חנה מזהה את הקנקנתום חרתא דאושכפי, "אלא שהזיהוי הזה נראה שגוי ומטעה, אין ספק שהקנקנתום שהתכוונה המשנה הוא הויטריול הוא גופרת הברזל. חומר זה היה מוכר ליונים הקדמונים ושמו.. (ראה ניר אל).

63) "אין ספק", אין מענין 'דעת אמת' להביא מקור כל שהוא לדברים, כדרכו לאחר שקיבל עליו את דת המדע, כל דבר שיכתב ע"י ד"ר הוא מספיק בשביל לשכנע כל קורא, כמובן.

רש"י שבת קד: פירש קומוס קומא גומי, שרף אילן. וכך כתב הרב פרופ' יהודה פליקס בספרו עולם הצומח המקראי, ואלו הרמב"ם והמאירי טועים בזאת לחלוטין! הרמב"ם בפירוש המשניות (פרק יב' משנה ד') "קומוס מין עפר וצבעו שחור", וכן המאירי (שבת קד ע"א) "קומוס מין עפר וצבעו שחור".

64) וכך הוא לשיטתו כותב מאמרים בכדי לספר לנו כי מפרש פלוני או מפרש אלמוני "טעו לחלוטין" בלא להביא מקור לדבריו או הוכחה, עצם זה שפרופ' פליקס נקט כשיטת רוב המפרשים, זוהי הוכחה שהרמב"ם טעה לחלוטין, מדוע ולמה? אין זה משנה. ומה נאמר ל'דעת אמת' אשר כזו?

מלבד מה שבבורותו אינו יודע שהמאירי שילב בתוך ספרו את פירוש המשניות להרמב"ם, ואין אלו דברי המאירי, אלא אותם הדברים שכתב הרמב"ם מודפסים גם בכרך "חדושי המאירי", דבר שהיה שם לב לו היה באמת מסתכל בספר חדושי המאירי ולא מחפש אותו מעשה חובבן בתכנות מחשב.

ומסיים ב"דבר מדהים": הדיו של סופרי הסתם דהיום יש בה קנקנתום, לכן לדעת רבינו תם ויתר הרבנים הצרפתיים וכן לדעת הרא"ש הדיו פסולה. ספרי תורה תפילין ומזוזות הכתובים בדיו פסולה פסולים גם הם! והנה יש משלומי אמוני ישראל המהדרים במצוות ומניחים שני זוגות תפילין של רש"י ושל ר"ת ואתה תלמיד נבון בא ותראה הגיחוך: איך אלה המדקדקים לא נתנו דעתם על כך שתפילים של ר"ת שהם מניחים בצדקותם הם תפילין פסולים אליבא דרבינו תם עצמו! האם אין קץ להבל?!

64) רק כמה חבל, שמרוב דאגה לשימור ההבל העולמי שכח ידען לבדוק מהי ההלכה, וכך כתוב בשלחן ערוך הלכות תפילין (סימן לב' סעיף ג'): "יכתבם בדיו בין שיש בו מי עפצים בין שאין בו מי עפצים.. בשאר מיני צבעונים פסול", הרי שאין הלכה כרבינו תם שיש הקפדה על חמרי הדיו, אלא כל חומר שצבעו שחור כשר [כמו שהסביר את עצמו ב'בית יוסף' המובא בביאור הלכה].

ואלו בסימן לד' סעיף ב' פסק "סדר הנחתן לרש"י.. ולר"ת.. ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה שתי זוגות תפילין ויניח שניהם" והוא מדברי הרא"ש.

הרי שאין זה איזה הידור מגוחך שהומצא בימינו, אלא פסקו של השלחן ערוך, כי בנושא הדיו אין הלכה כרבינו תם, ואלו בנושא סדר ההנחה בבתים לא נפסקה הלכה, רק נפסק שירא שמים ישתדל לצאת ידי שניהם. ואין שום משמעות לדיון מהי דעת רבינו תם עצמו, שכן ישנו הספק ההלכתי לגבי סדר הפרשיות, ואין זה משנה כלל מי עורר אותו.

ו"דברים מדהימים" כאלו מצויים בכל הלכה והלכה, וגם בהלכות תפילין עצמם, האם העובדה שבמקום אחד מחמירים כתנא מסויים, למשל כרבי יהודה, מחייב אותנו לנהוג כמוהו בכל דעותיו האחרות הנוגעות להלכות תפילין? שאם לא כן יראה התלמיד הנבון והישר והחוקר והמתמצא ביותר 'גיחוך גדול' שלרבי יהודה עצמו תפילין אלו פסולים! בכל דף בתלמוד ובהלכה ניתן למצוא דוגמאות כאלו, והמתלהב מדוגמא זו כנראה שזה זמן רב לא ניסה ללמוד דף אחד מן התלמוד כסדרו..