תיק ידען

דיון בטענות דעת אמת וירון ידען

עמוד הביתמי אנחנובין ויכוח לפולמוס"דעת אמת" - פרופילחוות דעת משפטית"שיטתו" של דעת אמתמשא ומתן?ידען ואנטישמיים אחריםהנבואהארכיאולוגיהכתבי הקודשמגילת אסתרשמיטההרביארבעת המיניםטלטולדיו סת"םברית מילהשיחת חכמיםפרשנות תלמודיתמליצת השירהמשנההמוסר היהודיהעם הנבחראלימות חרדיתגויים בהלכהמעמד האשהדברי חלומותהמתים מרגישים?גופו של ה'סנפיר וקשקשתמבנה העולםכדוריות הארץפאיהקדמה לקונטרסיםקונטרס 1קונטרס 2קונטרס 3קונטרס 4קונטרס 5קונטרס 6קונטרס 7קונטרס 8קונטרס 9דילוגי אותיותפרשיות השבועפרשיות בראשיתפרשיות שמותפרשיות ויקראפרשת במדברפרשיות דבריםמכתב לרביחזקאל סותר התורהמציאות ומשלמגיה בתלמודשאלות ותשובותפורום תיק ידען

מה לדעתך השפעתו של ידען על הציבור הרחב?
 מהותית ביותר
 בינונית
 אפסית
 מי בכלל יודע מי הוא?


חדש באקדמיה ליהדות

טלטול

טלטול ברשות הרבים? שונה מדור לדור!

 

האריך רבות מהלימוד מן העגלות, ואינו מבין כי אין זה אלא סמך בעלמא, כמו כל כיו"ב.

שאלתו הלמדנית כיצד לא שקעו העגלות בחול, לא בא קטע זה אלא להראות לנו שהכותב השתמט מצה"ל ולכן לא היה מימיו במדבר.. שהרי גם במדבר ישנן דרכים כבושות, שאף שבעת סופה יכול להיערם עליהם חול תחוח, באופן רגיל החול שעליהם הוא כבוש. ואנו מזמינים אותו לטיול ג'יפים במדבר..

בגמרא כתוב כי ירושלים ראויה להיאסר בטלטול משום שהיא רשות הרבים. אבל עיין באנציקלופדיה מקראית ערך אוכלוסיה עמ' 145 "מראשית התקופה ההלניסטית (תחלת המאה הג' לפנה"ס) נשתמרה ידיעה על מספר תושבי ירושלים הנערכים לשנים עשר רבוא [120 אלף] – יוסף בן מתתיהו (נגד אפיון א 197 בשם הקאטיוס מאבדירה) אולם ידיעה זו מופרזת בלי ספק ביחס לשטחה של ירושלים (5 קמ"ר)".

61) כמובן ש"התלמיד הנבון" יש לו לקבל את דברי האנציקלופדיה כתורה מסיני באמונה פשוטה ובלי לשאול שאלות, אך לשם כך היה ראוי גם להעתיק את האנציקלופדיה כצורתה. הנתון של 5 קמ"ר כשטחה של ירושלים מובא באנציקלופדיה כ"ידיעה הנראית כמהימנת" ע"פ ספרו של אבסביוס (שחי בזמן התלמוד) אך אינו ידיעה ברורה. ישנן גם עדויות ארכיאולוגיות למגורים סביבות לחומות ירושלים (ולפי עציון, התנ"ך האבוד, היו שכונות שלמות בדרום ירושלים מעבר לחומה). ואפשר שגם הנתון של הקאטיוס מאבדירה כולל שכונות אלו. ובכל אופן בודאי היה מן הראוי להביא את סיום דברי האנצ' "בפרט אחד הידיעה שנמסרה מפי הקאטיוס נכונה היא מפני ערכה המיוחד של ירושלים בימי הבית השני התרכז בה חלק ניכר ביותר של תושבי יהודה". ובהתחשב בעובדה שמאז נכתבה עדותו של הקאטיוס ועד חרבן הבית (שעל זמנו כנראה מדברת הגמרא) עברו ארבע מאות שנה! אך ידועה שיטתו ההסטורית המיוחדת של ידען, שכשעוסקים בהסטוריה, הרחוקה מאתנו בכל מקרה שנים רבות, אין משמעות לכמה מאות שנים ספורות.

ואכן ברור כי גם אם היתה עדותו של הקאטיוס בלתי מדוייקת, במשך תקופה כה ארוכה של התעצמות והתחזקות גדל ביותר מספר תושבי ירושלים, לא רק מריבוי טבעי אלא גם מהגירה אל עיר הקדש והמקדש. ואכן ההסטוריון הרומי טקיטוס (HIST ה יג) מספר כי בירושלים בזמן המצור היו ששים רבוא נפש, ויוספוס (מלחמות ספר ה פרק יג' ז') מביא מספרים גבוהים בהרבה (ומספר כי בעיצומו של המצור הושלכו ששים רבוא מתים משערי ירושלים ומספר יתר חללי הרעב הוא לאין חקר). מובן כי קל מאד להפוך את כל העדויות לשקריות, ואולי אם נחפש עוד ארבע מאות שנה אחורה נמצא הוכחות יותר מוצקות. אך מכאן ועד לבא ולתקוף אדם המשיח לפי תומו את עדותו, רחוקה הדרך.

אמנם גם בעיקר הדבר ישנו כאן חוסר ידיעה והבנה של דין ששים רבוא, וכבר נתפרש הדבר בריטב"א ערובין נט: "רש"י ז"ל אינו מצריך שיתיישבו בעיר ס' רבוא אלא שיכנסו בה ס', כאלו הכרכים והעיירות שהם פתוחים למקומות הרבה ורגילין בה סוחרים וכיוצא בהם ותדע שאף ירושלים לא היו בה ששים רבוא תדיר ואעפ"כ יש בה משום ר"ה אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה ומעתה כל שבתחלתה נתיישבה ככרכים ושווקים גדולים להיות רוכלת העמים זו היא של רבים". וכן כתוב בריא"ז ובר"ן בשם הרא"ה וכך גם כתב בביאור הלכה סי' שמה'. ששים רבוא היו סך כל האוכלוסין הסובבים בה ובשווקיה מן הפריפריות והישובים הסמוכים.

וההסברה ה'אוביקטיבית' של ידען, כי דין ששים רבוא הומצא לצורך טלטול עגלות לשמחות, לוקה בחסר, משום שרש"י כתב את הדברים בפירושו לגמרא, בלא שום השלכה הלכתית, והמנהג לתקן את העיר ב'עירוב' עדיין אינו מוזכר כלל בזמן רש"י.