תיק ידען

דיון בטענות דעת אמת וירון ידען

עמוד הביתמי אנחנובין ויכוח לפולמוס"דעת אמת" - פרופילחוות דעת משפטית"שיטתו" של דעת אמתמשא ומתן?ידען ואנטישמיים אחריםהנבואהארכיאולוגיהכתבי הקודשמגילת אסתרשמיטההרביארבעת המיניםטלטולדיו סת"םברית מילהשיחת חכמיםפרשנות תלמודיתמליצת השירהמשנההמוסר היהודיהעם הנבחראלימות חרדיתגויים בהלכהמעמד האשהדברי חלומותהמתים מרגישים?גופו של ה'סנפיר וקשקשתמבנה העולםכדוריות הארץפאיהקדמה לקונטרסיםקונטרס 1קונטרס 2קונטרס 3קונטרס 4קונטרס 5קונטרס 6קונטרס 7קונטרס 8קונטרס 9דילוגי אותיותפרשיות השבועפרשיות בראשיתפרשיות שמותפרשיות ויקראפרשת במדברפרשיות דבריםמכתב לרביחזקאל סותר התורהמציאות ומשלמגיה בתלמודשאלות ותשובותפורום תיק ידען

מה לדעתך השפעתו של ידען על הציבור הרחב?
 מהותית ביותר
 בינונית
 אפסית
 מי בכלל יודע מי הוא?


חדש באקדמיה ליהדות

"דעת אמת" - פרופיל

"דעת אמת"

 פרופיל

 

"דעת אמת הוקם ע"י קבוצת תלמידי חכמים מן העולם החרדי", "יו"ר העמותה ירון ידען ראש כולל לשעבר", משפטים שכאלו המוצבים בפרסומי 'דעת אמת', עושים את הרושם שמדובר באמת בקבוצה של אנשים, שנחשבו תלמידי חכמים, ואף נשאו במשרות תורניות, ביניהם משרת "ראש כולל".

בירור קצר מגלה כי המדובר בבועה וירטואלית, דעת אמת הוא ארגון המייצג אדם אחד בלבד: ירון ידען, הוא הכותב הבלעדי של כל פרסומי דעת אמת, והוא האחראי היחיד ל"ארגון". ידען לא היה מעולם ראש כולל, ואין מאחוריו שום קבוצה של תלמידי חכמים[1].

ירון ידען היה בחור צעיר, 'נער רחוב', בטבריה, כשבעת נסיעה מקרית 'לשום מקום' פגש באוטובוס אדם חרדי, פגישה זו הובילה אותו בסופו של דבר לחזרה בתשובה. לאחר חזרתו בתשובה למד בישיבת 'אור שמח' בירושלים, ולאחר נישואיו התגורר בקהלה החרדית ברכסים.

ידען למד בכולל בראשות הרב יוסף ברנדייס, רב הקהלה החרדית ברכסים. בין חבריו ל'כולל' הוא נחשב חריג בחשיבתו, מאז ומעולם היה טעון באמביציה רבה, ואכן השקיע בלימודיו מרץ רב. אך כגודל המרץ כך היה טעון בתכונות המקשות מאד על התקדמות לימודית אמתית: הוא מעולם לא האזין לדעה שונה משלו, ורוב מהלך מחשבותיו היה בינו לבין עצמו, כך איבד בעצם את הקשר עם הסביבה עוד שנים רבות לפני שניתק את קשריו עם היהדות. ידען היה מוטרד ועסוק בענינים שונים, המצריכים לימוד והבנה. לו היה מנסה לדון בדברים עם חכמים ממנו ומתמצאים בדרכי התלמוד, היה מבין שחסרות לו ידיעות יסודיות מוקדמות, ולכן הוא מסתבך והולך בינו לבין עצמו.

כך הסתובב במשך שנים מוטרד מסתירות שמצא לפי הבנתו בין אגדות חז"ל לידיעות זיאולוגיות שונות, הדברים זעזעו את אמונתו וטרדו את מחו, גם כמה שנים לאחר שהתנתק מהיהדות עדיין היה רוב עיסוקו סביב נושאים טפלים וחסרי משמעות שכאלו. וכך הוא כותב (במאמר על הפאי): "אנשי שלומי ישראל[2] בדורנו שאמונתם תלויה בחכמת חז"ל האלהית ובידיעתם המופלגת במדעים". כשמשפט זה משקף היטב את ראייתו שלו עצמו בתור "שלומי ישראל". מכל כתביו של ידען ניכרת תפיסתו הילדותית את היהדות, בבחינת: או הכל או לא כלום, המתבטאת בחוסר רצון להבין דברים מורכבים, [ראה למשל את דבריו ב'פרשת האזינו': "היא הנותנת שאם אנו יכולים להבין תורה כלשהי, אות הוא כי תורה אנושית היא ואנשים למען אנשים כתבוה"]. תפיסה זו יכולה להיות רווחת בקרב בעלי תשובה בשנותיהם הראשונות כשהם משקיעים את עיקר מרצם  להשלים מה שהחסירו, ואינם בשלים עדיין לתפיסה בקורתית מורכבת של ענינים עמוקים.

ידען הוא אדם טעון במסות של יצרים ושל דרישות אגו, כך הכרנו אותו בתור אברך חרדי, וכך אנו מכירים זאת שבעתיים בתור אדם חילוני. תכונה זו גרמה גם לעזיבתו הסופית: כאשר הוקמה בכולל קבוצה חדשה, ציפה ידען עקב השקעתו הגדולה בלימודים להיבחר לעמוד בראשה, אך ראשי הכולל, שהכירו את אישיותו ואפיו, מנעו את הדבר. מעשה זה היווה את תחלתו של מסע נקם טעון יצרים, שבסופו מצא את עצמו ידען קם ועוזב את מקום מגוריו, מגלח את זקנו, גוזז את פאותיהם של שבעת ילדיו בעל כרחם ובהתעלמות ממחאותיהם, ומתגרש מאשתו.

אך גם במשך תקופה ארוכה קודם לכן, יצר לו ידען מערכת של הסתבכות פנימית בכל מושגי היהדות, מתוך קושי בכבישת יצרו, משך את עצמו בכח לכיוון ה'חופש'. נראה שהוא מנסה ליצור סיבוך ובלבול גם כשאין כל צורך בכך, ככל שהסתבכה בפניו התמונה של המסורת ההסטורית היהודית, כך הלכה והתקרבה המטרה הנכספת לנגד עיניו: חופש ליצריו. ולא איש כידען יוותר על המטרה, ויתן לדברים להתבהר. הוא לא התייעץ עם אף אדם, לא הפנה את 'שאלותיו' והסתבכויותיו לגדולים בתורה או לאנשים מלומדים ממנו, בסופו של דבר הלא הוא חזר בתשובה בגיל מבוגר וחסרות לו כמה וכמה שנות לימוד.. כך הביא את עצמו לידי התפרצות והשתחררות מכל גדר. - מה שבא לידי בטוי עוד בהיותו חלק מהקהלה החרדית ברכסים. הוא הסתבך בפרשיית אהבים עם אשה נשואה מבנות המקום, ובלש פרטי ששכרה משפחת האשה תיעד את הדברים. ברור שבמצב כזה של מלחמה בין היצר לבין האמונה, הרשה ידען לעצמו להסתבך יותר ויותר בחוסר הבנה של הכתובים, שיוכל להתיר לו סוף סוף את פקעת יצריו. תוך שהוא שוכח את הכלל: "כשיש כאב ראש, אין זה אומר שצריך לחתוך את הראש"..

הדברים בולטים בין דבריו השקופים, כשאינו יכול להבדיל בין דיון עיוני, ובין ריצה אחר יצריו, כפי שהוא כותב ב"מכתב לרב" (עמ' 18): "ושוב עולה השאלה: הנכתבה התורה שנים רבות לפני שהעיר דן נוסדה? או – מסקנה מכאיבה שגוררת  אותי לעברה - אחרי?". ובמקום אחר (פרשת ויחי) הוא קובל בייאוש: "והרי זה דבר מדהים אם אין משיח אין גאולה ואין תחיית המתים, ואם כך, למה אנו עמלים?". תסכול זה מציף וממלא אותו עד לרגע זה, שאם לא כן, לא היה טורח לנסות שוב ושוב לתקוף בחמת זעם כל מה שקשור למסורת ישראל. לו היה שלם עם החלטתו שאין ביהדות ממש, לא היה נלחם בה בצורה מגוחכת שכזו, לו היתה לו תיאוריה מושלמת ואחידה על הנושא, וגם רצון לפרסמה, הוא היה עושה זאת בצורה מכובדת ומסתפק בכך. אבל ידען אינו כזה, אין הוא מציג שום שיטה מסויימת, הוא מגבב טיעונים מכאן ומשם, מתקיף את חכמי ישראל על כך שפירשו את התורה, ומתקיפם גם על שלא פירשו את התורה, טוען על התורה שהיא מקצרת מדי, וגם שהיא מאריכה מדי, התורה מוסרית וחכמים עיוותו אותה, וכן להיפך: התורה בלתי מוסרית ורק חכמים עשו אותה למוסרית. הרבנים דבקים מדי בהלכה, ומן הצד השני הם משנים את ההלכה יותר מדי. כל זה רק ממחיש את תסכול היצרים בו הוא מצוי, וחוסר המיקוד מלמד על עצבנות חסרת תכלית.

אין כאן לא דעת ולא אמת, אלא רק מסע נקם של הצדקה עצמית, תוך נסיון להענקת גיבוי למעשים אפלים ובלתי מוסריים. היפרדותו מאשתו מיד לאחר שנטל לידיו את ה'חופש' לו ייחל, באה מטעמים ברורים: אין אפשרות לחיי נישואין מחייבים, לדור עם חופש יצרים בכפיפה אחת.. וכך בראיון למקומון "קול הנגב" מ- 10 יולי 2002 [פורסם גם ב"מקומון השרון" ועוד] יוצא ידען בקביעה לצבור ה"נאור" שאין שום מניעה לנאוף עם אישה נשואה, אין זו "בגידה", ואין זה בלתי מוסרי.

אך ידען אינו נותן לעובדות לבלבל אותו, תקופה קצרה לאחר שהחל את דרכו כחילוני, הוא עורך לעצמו שיפוץ אישיות רטרואקטיבי, וכך הוא מספר על עצמו: (בריאיון למקומון "גפן" 24/06/04): "אחרי 10 שנים נחשבתי לתלמיד חכם ומוניתי לראש כולל - תפקיד מכובד ובעל עמדה בחברה החרדית. במסגרת התפקיד לימדתי אברכים צעירים תלמוד". כשכל מי שלמד אי פעם בכולל יודע כי אף ראש כולל אינו "מלמד אברכים תלמוד".. גם כאשר שקר זה התפרסם ברבים, לא נסוג ידען מה'הכתרה' שערך לעצמו, והסתמך על העובדה כי הנהלת הכולל נעזרה בו בענינים כספיים, אך דומה הדבר לרואה חשבון של אוניברסיטה המפרסם את עצמו כיו"ר האוניברסיטה..

כיצד 'גילה את האמת'? הוא מספר (באותו ריאיון): "במשך הזמן העזתי ונסעתי לספריית האוניברסיטה. קראתי שם את ספרי ש"י עגנון, נפגשתי עם ישעיהו ליבוביץ' ולאט לאט הרגשתי שמתעוררת אצלי התנגדות לחברה החרדית". לא פחות ולא יותר.. ידען הכיר את ש"י עגנון וליבוביץ, שניהם יהודים מאמינים חובשי כפות שחורות, התעוררה אצלו התנגדות לחברה החרדית, ומכח זה גילה שהתורה לא ניתנה משמים!  ואנו ממליצים לו לקרוא את הספור "הכלב בלק" מאת ש"י עגנון..

במסגרת "שאלות ותשובות" שבאתר 'דעת אמת' הוא כותב: "אחד הדברים התמוהים בדרכם של החוזרים בתשובה היא קלות דעתם הפוחזת. שומעים הם הרצאה, שיחה, אמירה, ממאן דהוא, וכבר מחליטים לעשות מהפך בחייהם מבלי לבדוק את הדברים. לו היו קונים רכב או טלווזיה , מבלי לבדוק ולהשוות, הייתי מחריש, אך לעשות מהפך עם השלכות על ילדיו וצאצאיו - הרי זה מן המשוגעים יחשב. ולא מסתפקים הם בכך, אלא ממשיכים לשווק את סחורתם לאחרים מבלי שהם עצמם בדקו". מבלי לשים לב שזה מה שהוא עצמו עשה, לא פעם אחת, אלא פעמיים.. עד לפעם הבאה.

קונטרסי 'דעת אמת' נכתבו ע"י ידען החל משנת 1999 כשהם מיועדים לקהל החרדי, והופצו בדואר, ובמקומות חלוקה שונים, בסופו של דבר לא היתה להם השפעה מורגשת בקהל – מה שהתבטא בהפסקת שיטה זו והפסקת הפניה אל הקהל החרדי מצדה של 'דעת אמת'. ידען אמנם הפעיל מתנדבים שהסתובבו יחד עמו ברחובות בני ברק וניסו לחלק את ה'קונטרסים' ולעורר פרובוקציות, בשלב מאוחר יותר החדירו מתנדבים אלו קונטרסים ועלונים באישון לילה להיכלי ישיבות בבני ברק תוך זריעת הרס במקום. ועל כך נשפטו והורשעו בבית המשפט [ראה להלן: חוות דעת משפטית]. בהמשך ניסה להתמודד על תפקיד במסגרת מפלגת שינוי, אך נחל תבוסה צורבת, תוך שהיו"ר לפיד התנער ממנו בפומבי בתכנית טלויזיה[3].

את עצמו הוא מציג במנשר מיוחד שהכין, בשם: "ירון ידען – הרצאות וחוגי בית, "מסעות אל העולם החרדי". בו הוא מציע לקורא: "אני מתכבד להציע לכם את שרותי כמרצה מומחה לעניני חרדים.. קורות חיי נותנים לי הכשרה מיוחדת ומצויינת לטיפול בנושאים אלה... הצטיינתי בלימודים ההלכתיים והגעתי לדרגה הגבוהה ביותר בהיררכיה הישיבתית: הייתי ראש ישיבת אברכים ("כולל אברכים") כלומר שימשתי כסמכות התורנית וההלכתית העליונה של הישיבה! בתקופה זו פעלתי גם כ"מחזיר בתשובה" והדרכתי קורסים של "מחזירים בתשובה.. הייתי מדריך בקורסים של המחזירים בתשובה ואני מכיר את כל השיטות והטכניקות שבהן הם משתמשים.. המעונינים באחת או בכמה מן ההרצאות האלה מתבקשים להתקשר לטלפון 049531754 כדי שאוכל לשוב אליכם, לתאם את שכרי ואת כל יתר הפרטים הטכניים. בברכה ירון ידען". כך ללא בושה הוא מפרסם בפומבי, דברים שכל הקורא אותם יצחק, שהרי לא מארץ אבודה הגיע ידען, אלא מהישוב רכסים, מקהילה המוכרת היטב בצבור החרדי. אלפי בני הקהילה שידען היה חלק ממנה, יודעים יפה כי ידען לא היה סמכות תורנית, ובודאי לא סמכות הלכתית, לאף אחד. הוא לא השתתף מעולם בפעילות של ארגון תשובה כל שהוא, ובודאי לא היה "מדריך" (מונח שאינו בשימוש בארגונים אלו, כמו גם המונח "ישיבת אברכים").

בשנים האחרונות החל להפעיל את אתר האינטרנט, שם הוא 'זוכה' להתייחסויות פה ושם, כשאתר חופש הפופולארי יותר מפנה אליו את גולשיו. כן הוא מפרסם באינטרנט סטיקרים עם הסלוגן: "חוזר בתשובה? דעת אמת". מיותר לציין שלצוות אתר חופש אין שום מושג ביהדות, ואינו מכיר את הצבור החרדי משום מקום. גלישה קצרה באתר מזכירה את המעשה באותו איש תקשורת ישראלי שחזר מביקור באירופה, כולו נרגש, ושח לרעיו: שמעו, ראיתי שם במוזיאון ספר מדהים, חובה לתרגם אותו לעברית, מה היה שמו? אולי ביל.. בי.. כן, בייבל!

באופן תמוה אתר חופש אינו מתנער מידען גם כאשר ידען מורשע במשפט על שידול להשגת גבול, ומפסיד בתביעת דיבה כשהפסדו מאשש פרטים רבים בלתי נעימים בהקשר לאישיותו.. אתר חופש מעניק לו את תואר "אביר חופש". שבהתחשב במצבו האינטלקטואלי של האתר אינו מחמאה כה גדולה.. אתר חופש מקדיש מאות דפי אינטרנט ל"מחזירים בתשובה" ולדבריהם, כשאין למצוא אפילו במקום אחד, מקור רשמי של איזה שהוא "מחזיר בתשובה" המשתייך לאחד הארגונים המוכרים. מכל הפרסומים של הארגון הגדול ביותר העוסק בהסברת ערכי היהדות: "ערכים" המחזיק מאות מרצים, ומוציא מאות פרסומים, ואלפי קלטות, אין אפילו מובאה אחת. כל דברי ה"מחזירים בתשובה" המובאים באתר 'חופש' הם דברי שטות ורעות רוח שאף אדם רציני לא אמר אותם מעולם. אין זה מפריע לאתר חופש לסדר "אינדקס טיעוני המחזירים בתשובה", כשכל הטיעונים המובאים שם [ללא שום מקור ואסמכתא לכך שנאמרו מצד אדם או ארגון כל שהוא] הם טיעונים מגוחכים, שהנסיונות לסתור אותם ע"י צוות חופש מעלים גם הם חיוך. כך נמצא שם "טענות של מחזירים בתשובה" כדוגמת: "התנ"ך הוא רב מכר"[4].

למען האמת גם ידען משתמש בלוגיקה מטעה עתיקת יומין זו, כמסופר בפרשת בראשית על הנחש שניסה לשכנע את חוה לאכול מעץ הדעת טוב ורע ע"י הטענה "אף כי אמר אלהים לא תגעון", בזמן שאלהים לא אסר אלא את האכילה. לפי האגדה כאשר נוכחה האשה כי הנגיעה איננה מזיקה, התפתתה גם לאכול מן העץ. כך נוהגים אפולוגיטיקאים שונים להכניס טענות מופרכות בפיו של יריבם, וליהנות מלסתור אותם, תוך נסיון לקעקע יחד עמם את כל הבנין. אלא שידען נהנה לסבך את הדברים בריבוי נתונים ובסילופם, ואילו אתר חופש גם את זה אינו מסוגל לעשות, כאותו רב שלא ידע את ההבדל בין "אוגרת" ל"גרוגרת"..

כיום ירון ידען הוא אדם אומלל, אדם שלא גמר תיכון, לא שירת בצה"ל, נזרק מן החברה החרדית, ומוכר כתמהוני בחברה החילונית. משפחתו התפרקה לטובת בגידות ויצרים פרועים. לאחר הסתבכות פלילית בבית משפט, תבוסה ודחיה מטעם מפלגת שינוי (שגם היא בינתיים נעלמה מן המפה), אין בידיו אלא את כתביו המבולבלים, בהם הוא מוצא נחמה. בעיני החברה החילונית הוא מנסה להציג את עצמו כתלמיד חכם לשעבר, ובעיני החברה החרדית מנסה להיראות כאיש מדע בהוה, אלו ואלו רואים את טעויותיו ומגחכים. אין אנו באים לדון אותו אישית, שכן אין זה מענינינו, באנו רק לדון בערכם של כתביו, ובהשלכותיה של אישיותו עליהם ועל תכניהם.

הבהרה חשובה: 'האקדמיה ליהדות' מפרסמת מאמר זה, מבלי נטילת אחריות מוסרית ומשפטית, המאמר נכתב על ידי אדם מוערך ומכובד, שאין אנו חושדים אותו בסטיה מן האמת, אך אין ביכלתנו לקחת אחריות מלאה על אמיתות כל פרט ופרט. הרינו מתנצלים אם הדברים פוגעים באי מי, ואנו מבהירים שאין בידינו שום ערובה לנכונותם!



[1]הכותב מכיר אישית את ידען שנים רבות, והיה חלק מן הקהלה החרדית אליה השתייך ידען. הנתונים המובאים בזה מגובים בחוות דעתו של בית המשפט לפיו לא הוכחשו ע"י ידען ואין בהם משום דיבה, ראה להלן: חוות דעת משפטית.

[2]כך דרכו בשיבושים להראות שתקפה עליו משנתו ושכח את הסגנון היראי בו מנסה להשתמש.

[3]יום השישי- שבועון ירושלים. (20/12/2002).

[4]מכיון שאין אנו עוסקים באתר חופש, נסתפק בזה, אך קשה להתאפק מלהעתיק דוגמא אחת ל"טענות המחזירים בתשובה" מתוך 'אינדקס טיעוני המחזירים בתשובה', של עודד ליבנה מאתר חופש: "הפירסומאי המטיף שואל אם אתה מאמין באיזושהי עובדה היסטורית (למשל, שקולומבוס גילה את אמריקה או ששייקספיר היה קיים).

אתה עונה בחיוב.

הפירסומאי המטיף שואל מאיפה אתה יודע, ואורב לך עם ההקבלות:

אם אתה עונה שקראת, הוא עונה שתקרא בתנ"ך ותאמין.

אם אתה אומר שאמרו לך, הוא עונה שיש גם מספיק אנשים שיאמרו לך שמה שכתוב בתנ"ך הוא אמת". חד וחלק, כך מחזירים בתשובה את ילדיך.. לא יאומן כיצד הכותב האויל מאריך בעשרות עמודים של תיאורי טיעונים ילדותיים שאף אדם לא היה מעלה על דעתו להשתמש בהם.

 


אתר חופש
srulisabo, 13/04/10 - 02:02
אתם תוקפים את חופש שהם בורים וכו' אני אברך חרדי לומד בכולל ומבקר הרבה באתר חופש לא נראה לי שהם כ''כ טפשים יש להם טיעונים טובים כמובן לעמים לא טובים כ''כ אבל בדרך כלל אני נהנה מדבריהם
 
אברך כולל?
roshkruvi, 23/05/10 - 14:04
אברך יקר עצם העבדה שאתה חושב שטיעוני אתר חופש ראויים לדיון, קובעת חד משמעית שאינך אברך כולל אבל למען הסר ספק, יש ללחוץ על הלוגו של שמך, בו מגיעים לדף "אתרים בהם ביקרתי" רשימת האתרים מספרת בדיוק איזה אברך כולל אתה. להבא: שמור על עיניך, או מחק 'עוגיות'